להתראות חופש גדול – שלום כיתה א'

"חשוב לשדר לילד ביטחון לגבי המעבר שלו לבית הספר"

בין שהילד חוזר לגן הילדים המוכר ובין שהוא עולה לכיתה א', בין שכבר נמאס לו מהחופש הגדול ובין שלא – שנת הלימודים בעוד רגע מתחילה. אז איך מסייעים לילד לצלוח את המעבר משעות שינה בלתי מסודרות לשגרה יומית, כיצד עוזרים לו להתמודד עם קשיים בהתאקלמות במקום חדש, ומה עוד כדאי לדעת על הדרך לגן ולבית הספר? המומחים של "הלל יפה" עושים קצת סדר בדברים.

להתעורר בבוקר וללכת לגן ולבית הספר 

במהלך החופשה הגדולה הילדים קמים והולכים לישון בשעות בלתי שגרתיות. הדבר נכון במיוחד אצל בני נוער, אבל לא רק. אז איך באמת חוזרים לשגרה של יקיצה מוקדמת ולשגרת שינה בכלל? ד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת הילדים של "הלל יפה", מסבירה כי תבניות שינה נרכשות במהלך שבוע ימים. לכן, מומלץ להתחיל לתרגל שעות שינה מסודרות יותר ויקיצה מוקדמת יותר כשבוע לפני תחילת הלימודים, במיוחד בקרב בני נוער.

"לשינה מסודרת לאורך מספר שעות חשיבות רבה מאוד בגילאי הגן ובית הספר ממספר סיבות", מפרטת ד"ר קליין, "ראשית, שינה טובה שמונעת עייפות מונעת גם התפתחות של בעיות קשב וריכוז שמקורן בעייפות מצטברת. שנית, במהלך השינה משתחררים הורמוני גדילה ההכרחיים להתפתחות תקינה של הילד/ הנער. שלישית, מחקרים שונים מצביעים על כך שקיים קשר בין שינה מסודרת לבין מניעת השמנה בילדים ובני נוער.

הסתגלות למסגרת לימודית חדשה 

"יש ילדים ש'לוקחים קשה' את המעבר לכיתה א', ומבטאים מצוקה בדרכים שונות, למשל: בעיות בפרידה מההורה בבוקר, תלונות על כאבי בטן, כאבי ראש, בכי מוגבר, סירוב להיכנס לכיתה ועוד", אומרת עדי שטראוס, פסיכולוגית התפתחותית במכון להתפתחות הילד של "הלל יפה". "לרוב, התופעות חולפות לאחר כשבוע-שבועיים, אך ישנם ילדים שימשיכו להתקשות בהשתלבות בבית הספר. לא רצוי להיכנס עם הילד לעימותים, אלא לנסות ולדבר איתו, להבין מה מפריע לו בדיוק, ולנסות למצוא לכך פתרון. אפשר למשל להכין את הילד מראש על ידי סיור היכרות בבית הספר, להפגיש אותו עם המחנכת או לתת לו הסברים על סדר היום בבית הספר - השיעורים, ההפסקות, הצלצולים וכו'. חשוב לשדר לילד ביטחון לגבי המעבר שלו לבית הספר ולהיות החלטיים לגבי החובה שלו ללכת לבית הספר, גם אם הוא מתנגד לעניין. בנוסף, כדאי לוודא שהילד יהיה בכיתה אחת עם חברים טובים וילדים שמוכרים לו.

ארוחת בוקר טובה וסנדוויץ' "יעיל" 

רבות דובר על כך שארוחת הבוקר חיונית לגוף האדם מכיוון שבמשך הלילה גופנו נכנס למצב מנוחה/צום והאטה של חילוף החומרים. עם ההתעוררות גופנו זקוק למזון ולאנרגיה לשם חזרה לתפקוד מלא. "מחקרים רבים מחזקים את הקשר בין אכילת ארוחת הבוקר לבין רמת הישגים בלימודים ותפקוד בקרב ילדים", מסבירה שרה שטרן-קטיעי, מנהלת שירות הדיאטה של "הלל יפה", "ארוחת בוקר טובה משפיעה על היכולות הקוגניטיביות והרגשיות, על יכולת הריכוז, על הזיכרון ועל מצב הרוח ומונעת חולשה, עצבנות ובכי. ילדים הנוהגים לאכול ארוחת בוקר מחסירים פחות ימי לימוד והישגיהם בספורט טובים יותר". אז מה כדאי לעשות אם הילד לא רעב בבוקר, או מסרב לאכול ארוחה הגונה? – "פשוט לחלק את הארוחה", מממליצה שטרן-קטיעי. הדבר נכון במקרה של ילד סרבן, אבל לא רק. "חלקו לילד את ארוחת הבוקר לשני חלקים – זו שלפני היציאה מהבית וזו המתקיימת בזמן ההפסקה בבית הספר".

הישגים טובים בלימודים – תלויים גם בתקינות השמיעה והראייה ואבחון בזמן של בעיות קשב וריכוז 

"קיים קשר הדוק בין הישגים בלימודים לבין תקינותם של חושי השמיעה וחוש הראייה. לכן מומלץ לבצע בדיקות שמיעה וראייה אחת לתקופה. בדומה, בדיקת חוש השמיעה תתרום ליכולת של הילד להתרכז במהלך השיעורים בבית הספר מכיוון שהיא מאפשרת פיתוח ורכישה של מיומנות שפה ודיבור המסייעות להתמצא במרחב על היבטיו השונים", מסבירה ד"ר קליין. לעניין זה, רצוי לשים דגש על בעיות של שמיעה וראייה (שלהן עשויה להיות תרומה משמעותית בהסתגלות לכיתה א'). "נדיר שליקויי שמיעה אצל ילדים לא יתגלו עד לגיל בית הספר, אך קיימת קבוצת ילדים אשר בגילאי הגן סבלו מדלקות אוזניים חוזרות והצטברות נוזלים כרונית באוזן התיכונה, דבר אשר לאורך זמן עלול לגרום לירידה מסוימת בשמיעה. לעתים קרובות, ליקויי שמיעה באים לידי ביטוי בליקויי דיבור, דיבור בקול גבוה, דיבור לא ברור וצפייה והאזנה לטלוויזיה בווליום גבוה מאד. 

בדיקה נוספת שיכולה לסייע היא איתור של בעיות קשב וריכוז. "הורים רבים פונים לביצוע ההערכה דווקא לפני המעבר לכיתה א' בשל החשש להפרעות קשב וריכוז", מציין ד"ר מחמוד מחאג'נה, מנהל המכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי "הלל יפה". "פעמים רבות, ילדים שמראים ממצאים המעלים חשד לבעיות של קשב וריכוז במסגרת גן חובה, משתפרים משמעותית משעה שהם מתחילים את הלימודים בבית הספר, ללא צורך בהתערבות טיפולית. העניין קשור לבשלות שכלית והתנהגותית וליכולת ההסתגלות למסגרת החדשה. במקרים החריגים מומלץ להתייעץ עם נוירולוג ילדים או פסיכולוג חינוכי או התפתחותי.

לסיכום, המומחים של "הלל יפה" אומרים כי חשוב לזכור שהחזרה לשגרה כרוכה באתגר לא קטן ובוויכוחים שמקורם במעבר ממסגרת לא מחייבת למסגרת פורמאלית, שלפעמים לא רק שהיא מחייבת, אלא היא גם חדשה ובלתי מוכרת. חשוב לזכור שילדים, למרות הקשיים, הרבה פעמים סתגלניים יותר ממה שנדמה לנו, ובדרך כלל, אחרי החגים, רובם כבר "מרגישים בבית" בבית הספר. כמובן, שכל קושי שעולה צריך לקבל התייחסות מתאימה ובדיקה של הגורמים המוסמכים לכך, כגון מחנכת הכיתה, יועצת בית הספר, ואפילו פסיכולוג בית הספר.

יש לכם שאלות למומחים שלנו?

היכנסו לפורום רפואת ילדים והמומחים שלנו ישמחו לענות