הגיל השלישי – לא מה שחשבתם

"מספר השנים הנרשם לאדם בתעודת הזהות כבר מזמן לא מהווה קריטריון המנבא את מצבו הגופני, גם אם מדובר בגילאים מתקדמים", מסבירה יעל קרבס-כהן, מנהלת שירות הפיזיותרפיה במרכז הרפואי הלל יפה. "הסיבה היא שאם בעבר אנשים בגיל 65 התנהגו בצורה מסוימת, הרי שהיום מדובר באוכלוסייה שמאפייניה שונים לחלוטין ממה שהיה לפני 20 ו-30 שנה. בעבר, אנשים מעל גיל 65 לא רצו מרתון, נסעו לטיולים אתגריים בעולם או יצאו לרכיבת אופניים בשטח. היום, אני נתקלת באנשים בני 70 שמגיעים לעשות טיפולי פיזיותרפיה עקב פציעות ספורט. מתוך כך אנו נוטים לתת משקל רב גם לגילו הביולוגי של האדם".

מה ההבדל בין גיל כרונולוגי לגיל ביולוגי?

ישנו הבדל משמעותי בין הגיל הביולוגי לגיל הכרונולוגי. גיל כרונולוגי הוא מספר השנים שאדם חי. גיל ביולוגי מתייחס לרמת התפקוד של הגוף ולקצב הזדקנותו, וכן עשוי לשמש מדד לתוחלת החיים הצפויה. בדיקות של יציבות, שיווי משקל, גמישות וכוח, צפיפות עצם, מסת גוף רזה, קצב חילוף חומרים ועוד, יכולות לספק אומדן לגבי גילו הביולוגי של הנבדק. דהיינו, אדם שגילו הכרונולוגי הוא 70, יכול להתגלות לאחר הבדיקות הנ"ל כבעל מאפיינים ביולוגים המתאימים לגיל 55, ובהתאם לכך יהיו יכולותיו".

"חשוב לדעת כי על הגיל הביולוגי יש בכוחנו להשפיע", ממשיכה קרבס-כהן. "מחקרים מראים כי קצב ההזדקנות מושפע רק בכ-30% מהגנטיקה, ואילו השאר תלוי בנו ומושפע מסגנון חיים והרגלים כגון תזונה, פעילות גופנית, מתח, לחץ ועוד".

מה המסקנה? מאוד פשוטה – לזוז. פעילות גופנית מוכחת בספרות כבעלת חשיבות קריטית לשמירה על הבריאות ועל התפקוד בכל גיל, ובמיוחד בגיל השלישי. עוד בשנת 2003 פרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) אזהרה ובה התריע כי מחסור בפעילות גופנית מהווה בעיה חמורה וכי קיים קשר הדוק בין תמותה לבין אורח חיים "יושבני".

על כך מוסיפה ד"ר איזבל פדר, רופאה פסיכו-גריאטרית מהמחלקה הפנימית ג' בהלל יפה: "אנשים מעל גיל 65 מהווים את אחת האוכלוסיות הגדולות ביותר במדינות המתועשות. על פי נתונים מהספרות, כ-88% מהאנשים בפלח אוכלוסייה זה סובלים לפחות מבעיה כרונית אחת (כגון יתר לחץ דם, סוכרת, אסטמה ועוד), וחלק לא מבוטל חווה ירידה תפקודית וירידה בתחושה הכללית".

אי לכך, פעילות גופנית מתונה יכולה להביא לתועלת בריאותית אצל אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, לשפר את איכות החיים שלהם ואף למנוע החמרה ו/או התפרצות של מחלות. כדי להתגבר על הקושי שבהתחלת שגרה של פעילות גופנית, אנו ממליצים לפנות זמן קבוע לתרגול, לבחור פעילויות אירוביות מהם אתם נהנים, לשלב תרגילים שונים ולגוון.

לפעילות גופנית בגיל השלישי חשיבות קריטית לשמירה על הבריאות. צילום: Pexels

פעילות גופנית ופעילות נפשית

אבל לא רק פעילות גופנית עושה את ההבדל בהיבט קביעת הגיל הכרונולוגי. "הגעתם לגיל פרישה? אל תפרשו מחיי חברה", מדגישה גליה בן ארי, מנהלת השירות הסוציאלי של המרכז הרפואי הלל יפה. "משום מה, הדעה הרווחת היא שתהליך ההזדקנות קשור בצמצום הרשת החברתית ובהפחתת התדירות של ניצול שעות הפנאי, מסבירה בן ארי. "לזה מתווספים אירועי חיים אופייניים לגיל כגון אובדן בן/בת זוג, מחלות כרוניות שמחריפות ועוד. לפעמים באמת ישנה בעיה בריאותית שמונעת ניהול חיי חברה תקינים, אבל דווקא התעקשות על הצד החברתי היא שיכולה לסייע להבראה – נפש בריאה בגוף בריא – זו האמירה המתאימה והמדויקת כאן".

קיימות לא מעט הוכחות מחקריות הטוענות כי שביעות רצון בניצול שעות הפנאי מהווה גורם עיקרי לרווחה נפשית של האדם המבוגר, שמירה על תחושת הערך העצמי והפחתת תחושת שעמום. בדידות בגיל השלישי היא אחד הגורמים לדיכאון אשר מוביל גם לפגיעה בבריאות הפיזית ועל מנת שהאדם ימשיך ליהנות מחייו חשוב מאד לקרב אותו לחברה מתאימה ופעילות.

לשם כך, אומרת בן ארי, קיימות מסגרות רבות שיזומות על ידי הקהילה והרשויות המקומיות עבור הטווח הרחב של גילאי גיל הזהב, מגיל 65 ועד מעל גיל 90. מדובר בפעילויות כגון מועדונים חברתיים הפועלים ברחבי הארץ בחסות משרד הרווחה והרשות המקומית, חוגי העשרה, פעילויות ספורט וחוגי ספורט, הרצאות וטיולים. חלק מהמועדונים נותנים מענה לאוכלוסיות ספציפיות כגון ניצולי שואה, או עולים חדשים. המועדונים ממוקמים במבנים מותאמים ובמקומות מסוימים אף דואגים להסעות מהבית.

אפשרות נוספת היא התנדבות. בביטוח הלאומי קיימת מחלקה העוסקת בנושא התנדבות קשישים לטובת קשישים. מדובר בביקורי בית לקשישים מרותקים ובודדים ומפגשי ידידות. כמו כן, גופים רבים נעזרים במתנדבים בני הגיל השלישי, כמו בתי חולים, האגודה למלחמה בסרטן, בתי ספר ועמותות שונות נוספות. ניתן לפנות למדור קהילתי ברשויות השונות לבדיקת אפשרויות התנדבות.

בנוסף, ממליצה בן ארי על פעילות בבית. "זה יכול להיות עזרה עם הנכדים, אבל בהחלט גם לימוד על מחשב, השתתפות בפורומים באינטרנט (שהוא עולם שלם ואחר), שכמו בשאר הגילאים, מהווה היום פלטפורמה להזדמנויות למפגש חברתי. "כבר שמעתי על אישה בת 70 שפגשה את בן הזוג הנוכחי שלה, שהוא אלמן בן 80, דרך אתר היכרויות באינטרנט. בהיבט הזה", היא מסכימה עם קרבס-כהן, "אין לגיל הכרונולוגי קשר לגיל הביולוגי – כולנו רוצים להפיג את הבדידות".

מזון לגוף כמזון לנפש

"הצרכים התזונתיים של אוכלוסיית גיל הזהב נגזרים ממספר רב של גורמים בריאותיים, חלקם בכלל סוציאליים ונפשיים", מסבירה שרה שטרן קטעי, מנהלת שירות הדיאטה במרכז הרפואי הלל יפה. "עם הגיל מתרחשים שינויים פיזיולוגיים במערכת העיכול בקרב קשישים הדורשים התאמה של התפריט. בפה – ירידה בהפרשת רוק או מחסור בשיניים גורמים לקשיים בלעיסה; לעתים נדרשים שינויים בתפריט עקב צרבות שפוגעות ברירית הוושט ובאיכות החיים. בקיבה – הפרשת החומצה עלולה לרדת ולפגוע בספיגת ברזל וסידן. בכבד – ירידה בייצור חלבונים ובתנועתיות המעיים גורמת לעצירות; לעתים ירידה בחוש הטעם והריח עלולה להפחית את ההנאה מאכילה ולגרום לירידה בתיאבון ולהוביל לתת-תזונה.

משקלה הממוצע של כלל האוכלוסייה עולה במהלך החיים עד לעשור השישי. לאחר מכן יורד המשקל הממוצע בתהליך משולב של ירידה במסת הגוף הרזה (שרירים), ובדרך כלל, גם אי-עלייה במסת השומן. תהליך זה נחשב לתהליך פיזיולוגי, אך קיימות עדויות לקשר פתולוגי בין ירידת מסת הגוף בקרב קשישים ולתרומתה לנכות, תחלואה ותמותה.

ניתן לחלק את הסיבות לתת-תזונה לשלוש סיבות עיקריות:

1. סיבות רפואיות: תיאבון ירוד, דמנציה, בעיות דנטליות, בעיות בליעה, זיהומים, צריכת תרופות ועוד.
2. סיבות חברתיות: בדידות, קושי ברכישת מזון, מצב כלכלי.
3. סיבות פסיכולוגיות: דיכאון, שכול, אשפוז.

הוויטמינים השכיחים והמועדים למחסור הם ויטמינים מקבוצת B, חומצה פולית, ויטמין B12 וכן הוויטמינים E ו-D. מינרלים המועדים למחסור הם סידן ואבץ. הסתייעות בתוספי תזונה מומלצת בגיל מבוגר, אולם יש לעשות זאת לאחר ייעוץ עם הרופא המטפל ואולי אף עם תזונאי/ת.

ויטמין B12 – מחסור בוויטמין B12 יכול להביא לתחושת נימול, הפחתה בתחושת כאב, חוסר שיווי משקל, חוסר תחושה בגפיים תחתונות ונוירופתיה. מזונות עשירים בויטמין B12 הם בשר בקר, הודו, כבד עוף ודגים. הוויטמין קיים גם במוצרי חלב ובביצים אך בכמות קטנה יותר ולא קיים בתזונה מן הצומח.

חומצה פולית – מחסור בחומצה פולית יכול להביא לעלייה ברמת ההומוציסטאין, המהווה גורם סיכון לתחלואה לבבית ולמחלות כלי דם. נראה שיש קשר עם מחלות כגון דיכאון והפרעות נוירופיסכיאטריות אחרות בקרב קשישים. על המזונות העשירים בחומצה פולית נמנים איברים פנימיים, ירקות עליים, ירקות ירוקים וקטניות.

ויטמין E – כיום מתרבים המחקרים המוכיחים שתוספת ויטמין E עשויה להאט את תהליכי ההזדקנות, כולל ירידה בתפקוד הקוגניטיבי, ולהקל סימפטומים של מחלות כגון פרקינסון. בזכות התכונות האנטי-חמצוניות שלו, ויטמין E עשוי לשפר את תפקוד המערכת החיסונית ולמנוע היווצרות של קרישי דם. ויטמין זה נמצא בכמות גדולה יחסית באגוזים, בשקדים, בדגנים מלאים ובירקות עם עלים כהים.

סידן – סידן הוא אחד המינרלים שהמאגר הגדול שלו בגוף נמצא בעצם. ידוע כי ספיגתו יורדת עם הגיל, וצריכתו נדרשת לשם מניעת שברים על רקע אוסטיאופורוזיס.

"בכל מקרה", מסכמת שטרן-קטעי ומצטרפת אליה ד"ר פדר, "בגיל המבוגר חשוב להתאים את התזונה למחלות כרוניות שהתפתחו, לבצע בדיקות דם בכדי לוודא שאין חסרים שיכולים להביא לתת-תזונה, לדיכאון ולהתפתחות או החמרה במחלות המאפיינות את הגיל המבוגר – סוכרת, לחץ דם ועוד. יש להקפיד על שתיית מים ועל תפריט מאוזן, ובכלל, במיוחד אם משנים פעילות ספורטיבית – לוודא שהגוף מקבל את השינוי ולהתאים תזונה נכונה".

אם נסכם את העצות של נשות המקצוע מהלל יפה, המסקנה העיקרית בגיל הזהב היא: לזוז. בין אם פיזית, נפשית, או חברתית – הגיל הביולוגי, במיוחד בעידן שלנו, לא חייב בהכרח להיות הגיל הכרונולוגי – נצלו את כל השפע הקיים בחוץ בכדי ליצור לכם התייחסות חיובית, נעימה ואחרת למונח "זיקנה", ולו רק כי, ללא ספק, גם היא "כבר לא מה שהיה פעם".