"אמא, ברח לי פיפי (שוב)"

הרטבת לילה הינה תופעה של איבוד שתן בלתי רצוני בזמן שינה. תופעה זו נחשבת לבעיית ההתפתחות הנפוצה ביותר בקרב ילדים. הציפייה שהילד יפסיק להרטיב באופן ספונטני היא סביב גיל שנתיים-ארבע. עם זאת, מהנתונים עולה כי 25% מהילדים בגיל ארבע עדיין מרטיבים. בגיל שש שיעור הילדים שעדיין מרטיבים עומד על 15%, בגיל 12 - 5% ומגיל 18 ואילך כ-2% עדיין סובלים מהרטבה במשך הלילה.

 

"הרטבת לילה נתפסת כבעיה המצריכה טיפול רפואי מגיל חמש, כלומר, ילדים המרטיבים במיטתם לפני גיל זה אינם צריכים לקבל טיפול. לרוב, התופעה תעבור מעצמה, ללא התערבות רפואית", מסביר מנהל המחלקה האורולוגית במרכז הרפואי הלל יפה ד"ר רונן רוב. ד"ר רוב מוסיף כי ההרטבה נפוצה יותר בקרב בנים, המהווים כשני שלישים מסך כל המרטיבים. בגיל ההתבגרות היחס בין המינים משתווה, ומגיל 17 ומעלה, מעל ל-70% מהמרטיבים הם בנות.

 

תופעה תורשתית?

להרטבת לילה יש בסיס תורשתי מובהק. בקרב כ-75% מכלל המרטיבים, אחד ההורים או האחים הרטיבו גם הם בעברם.

קיימים שני סוגי הרטבה: 

1. הרטבת לילה (הסוג הנפוץ) – הרטבה במהלך השינה המתחלקת לשניים: הרטבה ראשונית, כאשר הילד לא נגמל מעולם מטיטולים, והרטבה משנית, כאשר לילד יש תקופה של יובש והוא חוזר להרטיב. 
2. הרטבת יום – מתבטאת באיבוד שתן במהלך היום.

 

הגורמים להרטבת לילה

להרטבה יכולות להיות מספר סיבות, אך לרוב הסיבה אינה ידועה. ישנם כמה גורמים שעשויים להביא לכדי הרטבה, ביניהם חרדה, גנטיקה, עצירות הגורמת ללחץ, הפרעת קשב וריכוז, עיכוב בהתפתחות שלפוחית השתן, סוכרת, חוסר בהורמון אנטי-דיאורטי ADH)) בגוף במהלך השינה, דום נשימה חסימתי בשינה, פעילות יתר של שלפוחית השתן, התפתחות גופנית איטית יותר, שלפוחית שתן בעלת נפח קטן, בעיות מבניות בדרכי השתן, דלקת בדרכי שתן, שינה עמוקה מאוד ועוד.

 

כיצד מאבחנים?

ילדים רבים עשויים להרטיב מעת לעת. לחלקם יכול לקחת יותר זמן ללמוד לשלוט בשלפוחית השתן. בנות, לרוב, משיגות שליטה בשלפוחית השתן לפני בנים, לכן ניתן לאבחן הרטבה אצל בנות מוקדם יותר מאשר בנים. בנות עשויות להיות מאובחנות כבר בגיל חמש, לעומת בנים, שלא ניתן לאבחן לפני גיל שש.

 

איך מטפלים?

ברוב המקרים, ההרטבה תחלוף עם הזמן ואין צורך לטפל בה. אם יש צורך בטיפול, ישנן שיטות רבות שיכולות לעזור, לדוגמה, שינויים בצריכת הנוזלים: הפחתה בשתייה בשעות מסוימות של היום או בערב, צמצום/מניעה של צריכת קפאין, להעיר את הילד בלילה כדי להטיל שתן, אימון של שלפוחית השתן, כולל תרגילים והטלת שתן לפי לוח זמנים, שימוש בזמזם המזהה רטיבות ומשמיע קול אזעקה במטרה להעיר את הילד להטיל שתן בשירותים, וכן טיפול תרופתי, שמטרתו לווסת ספיגה חוזרת של מים מן הכליות או הרפיה של שריר שלפוחית השתן.

 

ד"ר לדאוי מסכם: "במידה שילדכם מעל גיל שש ועדיין מרטיב בלילה, מומלץ לפנות לייעוץ רפואי של אורולוג ילדים, ובמידת הצורך, אם מדובר בבעיה רגשית, לפנות לייעוץ פסיכולוגי או לטיפול רגשי. זכרו שילדכם לא יכול לשלוט בבעיה ללא עזרה. אל תנזפו בו או תאשימו אותו, כיוון שמדובר בתופעה לא רצונית שעלולה לגרום לו לתחושת אשם, מתח רגשי, חרדות, מבוכה וכן הימנעות ממפגשים חברתיים, כגון שינה אצל חבר/ה או יציאה לטיולים".

 

לקביעת תור למרפאה להפרעות השתנה וטיפול בהרטבות לילה במרכז הרפואי הלל יפה יש לחייג 6742*