צאו מהלחץ: על הקשר בין סטרס לבין מצב בריאותי

ניתן להגיד בפה מלא כי בישראל המילה סטרס מאפיינת כל אחד ואחת מאזרחיה. כל אדם חווה במהלך חייו תחושת לחץ כלשהי - בעקבות מלחמה, פיגוע או מצב כלכלי. בשנים האחרונות הספרות המחקרית מוצאת קשר ישיר בין סטרס לבין מחלות רבות, ביניהן מחלות לב וכלי דם, סרטן וסוכרת. במצבי דחק הגוף משחרר הורמונים מסוג אדרנלין וקורטיזול, הפוגעים במערכת החיסונית ותורמים לעלייה במדדי דלקת. ההורמונים ממשפחת האדרנלין מאיצים את קצב הלב ומעלים את לחץ הדם. פעילות יתר זו עלולה להוביל לאורך זמן לנזקים בכלי הדם. דחק כרוני מגביר גם את רמות הדלקתיות בגוף ועלול לגרום לעלייה בלחץ הדם, כך שלמעשה מופעל לחץ על דפנות העורקים, ולחץ זה יכול להוביל לנזקים לשכבת האנדותל (השכבה הפנימית של כלי הדם).

אחת התופעות השכיחות בקרב מרבית האוכלוסייה המבוגרת היא טרשת עורקים המושפעת מגורמי הסיכון הקלאסיים, ביניהם יתר לחץ דם, רמה גבוהה של כולסטרול, עישון, סוכרת, מין, גיל והיסטוריה משפחתית. טרשת עורקים היא הצטברות של משקעים בדופן כלי הדם, אשר אינה מאפשרת זרימת דם תקינה בעורקים. כאשר יש פחות דם מחומצן ברקמת הגוף, ישנה פגיעה בתפקוד של אותו איבר. לדוגמה, בלב עלול להופיע אוטם שריר הלב בשל אספקת דם נמוכה ואילו במוח עלול להיגרם אירוע מוחי.

סטרס (דחק) עדיין לא נחשב לאחד מגורמי הסיכון העיקריים למחלת לב כלילית, אך מחקרים מצביעים כי הוא גורם סיכון אפשרי להופעת מחלות נפוצות ולהחמרתן, ביניהן סוכרת, סרטן ובייחוד מחלות כלי דם ולב, מה גם שאנשים הנמצאים במצב של דחק נוטים יותר לעשן, לשתות אלכוהול ולאכול מזון לא בריא, התנהגויות המגבירות את הסיכון למחלות שונות.

בנוסף לבעיות לב וכלי דם, דחק עלול לפגוע ולהשפיע על הבריאות במגוון דרכים, הן פיזיות והן נפשיות. דחק ממושך יכול להחליש את מערכת החיסון, לגרום לבעיות בדרכי עיכול, כגון כאבי בטן, שלשולים או עצירות, למתח שרירים כרוני, לכאבים ולבעיות תפקודיות. גם בתחום בריאות הנפש, לדחק כרוני השפעה על התפתחותן של להפרעות נפשיות, כגון דיכאון, חרדה והפרעות שינה.

לסיכום, מסביר מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הלל יפה פרופ' אריאל רוגין: "מלבד ההשפעה המידית על האנרגיה והחיוניות, מחקרים מראים כי סטרס מגביר את הסיכון לשבץ והתקפי לב, וכן עלול להאיץ מחלות שונות, ביניהן סוכרת וסרטן. חשוב שנהיה מודעים לסכנות הבריאותיות והנפשיות שעשויות לפרוץ בגין תחושות אלה, בין אם מדובר בלחץ קבוע וממושך ובין אם סטרס פתאומי וקצר. מומלץ לפקוח עין, להיבדק ולא לחשוש לבקש עזרה. כדי להפחית את הסיכון, מומלץ לשמור על אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת, הפסקת עישון וניהול סטרס באמצעות מדיטציה, יוגה או טיפול פסיכולוגי. כיום ישנן תרופות טובות להורדת כולסטרול, לאיזון לחץ דם ועוד, שמאפשרות המשך קיום אורח חיים בריא וטוב, גם אם יש גורמי סיכון ברקע".

במהלך חודש ספטמבר יגיעו רופאי מערך הלב של הלל יפה להרצות לקהל הרחב בנושא זה, ללא עלות. לחצו כאן לרשימת ההרצאות המעודכנת >>