"אין דרך מדעית, כירורגית או מעשית להרחיב את הלב, כמו שעושה זאת מחמאה אחת קטנה."
פרופסור רוגין היקר וכל צוות היחידה היקרים,
נתחיל במילה קטנה, "תודה."
תודה על האכפתיות, על הדאגה, על הטיפול המקצועי והמסור, על תשומת הלב לפרטים, החיוך בבוקר, הניקיון וההקפדה על הפרטים ולו הקטנים ביותר, על מילה טובה והתעניינות. אבל בעיקר, תודה שנתתם את כל הלב בשביל שההחלמה של נ', הבן שלנו, תהיה המיטבית והטובה ביותר.
בשבת לפנות בוקר העיר אותנו נ', "אבא, אימא, הכיש אותי ברגל נחש בכניסה לבית."
בתוך עשרים דקות כבר היינו במיון המרכז הרפואי הלל יפה בחדרה.
אל המחלקה המופלאה שלכם הגענו לאחר כשש-עשרה שעות של השגחה לאחר שהרגל שלו החלה להתנפח והוחלט על טיפול באנטי-ונום בהשגחה מלאה אצלכם. 'הכשה,' 'אנטי-ונום,' 'טיפול נמרץ,' מילים קשות שבלבלו והלחיצו אותנו. וכאמור, הגענו אליכם בשבת בלילה, חוששים, מודאגים, מותשים.
הצוות שלכם קיבל את נ' בחיוך וברגישות לחדר מצוחצח וחדיש. כבר באותו הרגע כשהבנו שהגענו למקום מקצועי, מתקדם ובעיקר למקום הנכון, ידענו שאנחנו בידיים טובות.
הידיים הטובות האלה דאגו לנ', טיפלו בו וקידמו את החלמתו המהירה. החל מראש המחלקה האכפתי, החייכן והמדהים ועד לכל אחת ואחד שנותן שירות, סועד, מטפל או מרפא במחלקה. כולם, צועדים בדרכו של ראש המחלקה ומתנהלים בנועם, בשקט, בסדר מופתי ובסבלנות אין-קץ.
אז חשוב לנו להגיד תודה ולבקש: המשיכו להיות כל כך נהדרים; המשיכו בעבודת הקודש הברוכה שלכם; המשיכו להאיר פנים ולחייך; המשיכו להיות הלב הפועם של המרכז הרפואי הלל יפה.
תודה מכל הלב,
נ', אבא ואימא.