המחיר הנפשי של המלחמה

המחקר נערך במהלך השנה החולפת על ידי מנהלת האחיוּת דינה פיינבלט, המפקחת הקלינית שרה בדש, ומחמוד חמדאן - מרכז מחקר ואח במחלקה לרפואה דחופה. המחקר נעשה בקרב כלל צוותי האחים והאחיות בבית החולים. הנתונים המשמעותיים ביותר התקבלו מהמחלקה לרפואה דחופה (מלר"ד) – נקודת הקליטה הראשונה לפצועים. בקרב צוותי המיון נרשמה רמת הסיכון הגבוהה ביותר לפיתוח חרדה ותסמיני פוסט-טראומה (PTSD).

"מאז ה-7 באוקטובר, האחים והאחיות בישראל פועלים תחת מציאות של אזעקות ופיגועים, מה שכולנו קוראים 'שגרת חירום'. הדבר מתווסף לשנים לא פשוטות של פוסט-קורונה ומורכבות מאתגרת בסיסית של מערכת הבריאות, כשהצוותים נותנים טיפול מקצועי ומסור, אבל מסכנים לא אחת את המצב האישי", מציינת שרה בדש.

המחלקה לרפואה דחופה של המרכז הרפואי הלל יפה

כאמור, המחקר כלל 162 משתתפים מכלל מחלקות בית החולים, ומהנתונים עולה תמונה מדאיגה: 33% טיפלו בפצועי מלחמה, 24% איבדו אדם קרוב, 40%חוו פגיעה פיזית או טראומה אישית בעקבות המלחמה, 47% נעזרים בתרופות הרגעה או שינה בסיום יום העבודה. עוד מראה המחקר כי מתוך האוכלוסייה שנבדקה 58% פנו (ועדיין פונים) לפתרונות עצמיים כמו יוגה ומדיטציה, ורק 25% פנו לקבלת תמיכה פסיכולוגית מקצועית.

"המגע הישיר והתדיר עם נפגעי מלחמה יוצר עומס טראומטי מצטבר", מסביר מחמוד חמדאן. "הצוותים במלר"ד נמצאים בקו הראשון, והם אלו שנושאים את עיקר הנטל הנפשי".

המסקנה המרכזית של המחקר, שהוצג במסגרת כנס מחקר ופרויקטים של מינהל האחיוּת ב"הלל יפה", היא שקיים צורך דחוף בפיתוח תכניות חוסן ממוקדות לצוותים הרפואיים, בדגש על חדרי המיון. תכניות אלו צריכות להתמודד עם החסמים לפנייה לעזרה ולספק כלים פרקטיים להתמודדות עם המצוקה.

"יש נטייה לחשוב שמי שעוסק בטיפול חסין יותר", מסכמת דינה פיינבלט, "אבל המציאות שונה. הנתונים מוכיחים שגם המטפלים זקוקים לטיפול – במיוחד בזמני משבר. אנחנו פועלים בשנתיים האחרונות לקידום תכניות חוסן, והמחקר הזה הוא קריאה להמשיך לפעול ולתת כלים וכתף תומכת לכלל הצוותים, בוודאי בזמן משבר".