התרסקות האינטרנט של אמזון: כשהענן הגדול "מתעטש"

AWS היא למעשה "חברת החשמל" של העולם הדיגיטלי. היא מחזיקה בחוות שרתים ענקיות שבהן מאוחסנים ומופעלים רוב האתרים והאפליקציות הגדולים שאנחנו מכירים. התקלה, שקרתה באחד האזורים החשובים ביותר שלה בארה"ב, יצרה גל הדף שהגיע לכל העולם.

למה זה כל כך מסוכן?

המקרה הזה מדגיש בעיה גדולה: רוב העולם הדיגיטלי שלנו יושב בכמה מרכזי ענק בודדים. כשהיינו משתמשים בשרתים פרטיים, אם שרת אחד נפל, רק אתר אחד נפגע. היום, כמעט כולם עברו לנוחות ולחיסכון של "הענן", והתוצאה היא תלות כמעט מוחלטת ב-AWS, במיקרוסופט (Azure) ובגוגל.

תארו לעצמכם שכל המדינה הייתה מקבלת חשמל רק מתחנת כוח אחת – אם היא מושבתת, המדינה כולה בחושך. זה בדיוק מה שקורה באינטרנט. תקלה נקודתית אצל ספקית אחת גורמת למיליארדי דולרים של נזק, משבשת עסקים, ומשאירה אותנו מנותקים משירותים חיוניים. המיתוס שהענן "תמיד זמין" מתגלה שוב כלא מדויק.

מה אפשר ללמוד ולעשות?

הלקח הגדול ביותר הוא שחברות ואפליקציות צריכות להפסיק לשים את כל הביצים בסל אחד. הנה שלושה צעדים שיכולים לעזור:

פיצול גיאוגרפי: במקום להשתמש רק במרכז שרתים אחד של אמזון (לדוגמה, רק בווירג'יניה), חברות צריכות לשמור את המערכות החשובות שלהן לפחות בשני מרכזים מרוחקים. כך, אם אחד נופל, השני ממשיך לעבוד ומקבל את התעבורה באופן מיידי.

שימוש בכמה ספקים (Multi-Cloud): במקום להסתמך רק על אמזון, אפליקציות קריטיות צריכות להיות מסוגלות לעבור במהירות גם למיקרוסופט או גוגל. זה כמו שיהיה לך גם גנרטור בבית, ליתר ביטחון.

לשמור גיבוי "בחוץ": חברות וארגונים צריכים לוודא שכל הנתונים החשובים ביותר נשמרים גם באופן עצמאי, מחוץ לענן של אף חברה גדולה, לכל מקרה.

התקלה של AWS היא קריאת השכמה. כדי להבטיח שהעתיד הדיגיטלי שלנו יציב, אנחנו חייבים לדרוש מהחברות הגדולות לבנות מערכות שאינן מסתמכות על נקודת כשל בודדת. זה כבר לא רק עניין של נוחות, אלא עניין של חוסן ויציבות כלכלית וחברתית.