בשבוע החולף נחגג יום הפג הבינלאומי, במסגרתו, כמו בכל שנה, מציב צוות הפגייה של המרכז הרפואי הלל יפה שולחן עם כיבוד מיוחד ומקשט את מרחב הכניסה בבלונים לטובת הורי המטופלים הזעירים שבמחלקה, מסורת שכזו.
השבוע הגיעו לחגיגה הזאת גם אורי לנקרי ואמה טל לנקרי-ששון. גם אצלן זו מסורת שנתית, אבל מסוג אחר: "אנחנו מגיעות כל שנה ביום ההולדת של אורי לבקר בפגייה של הלל יפה. זה נוהל קבוע שלנו, משהו שממש חשוב לנו לעשות", מסבירה טל בחיוך ובדמעה מנצנצת בזווית העין, שנקווית מעצמה כשהיא נזכרת בימים הראשונים של בתה. "היא נולדה בשבוע 26. תינוקת זעירה במשקל 866 גרם - פחות מחבילת סוכר. הכול היה לא צפוי ומבהיל מאוד לי ולבעלי כפיר, זוג שזו בתם הבכורה. היינו כאן 11 שבועות מורטי עצבים, עם הרבה עליות ומורדות, והיום היא חוגגת בת מצווה. אנחנו מגיעות לכאן כל שנה וכל יום הולדת, אבל שנת בת מצווה, שהיא גם ככה מיוחדת, גורמת למשמעות מיוחדת לכל".
הצוות המטפל, שאת רובו מכירה טל היטב, מקבל את פניהן של טל ואורי בחיבוקים ונשיקות ובעוגת יום הולדת, שעליה הודפסו מבעוד מועד תמונה של אורי באינקובטור לצד תמונה שלה מהחודש האחרון – תינוקת זעירה עם מוצץ, לצד נערה בשמלה לבנה שמגיעה כמעט לגובה של אמה.

אורי לנקרי ואמה טל עם צוות הפגייה במרכז הרפואי הלל יפה
כשטל נשאלת למה בעצם הן מגיעות בכל שנה, היא אומרת: "חשוב לנו שהצוות שעטף אותנו בכל כך הרבה מקצועיות ותשומת לב, יראה מה יצא מפרי עמלם. להראות שהיא בסדר, שאנחנו בסדר. שום דבר מבחינתנו לא מובן מאליו. להראות שהיא גדלה ככה, זה נותן הרבה אנרגיה. אנחנו מגיעות כל שנה לראות את הצוות. ד"ר הוכברג, ד"ר פולדי, ד"ר נדיר, נורית, אורלי, שכאן עכשיו, וגם כל אלה שטיפלו בה, שיש להם חלק בהיותה, זה משהו שחשוב לנו ממש".
הצוות מציע לאורי לעשות סיבוב במחלקה, אולי לדבר עם כמה הורים מודאגים שיושבים ליד העריסות, חרדים ודואגים. מנהל מחלקת יילודים ופגים ד"ר עמית הוכברג וסגנית האחות האחראית נורית שלייף מציגים את אורי וטל בפני שתי אימהות בפגייה, ושתיהן נרגשות מהמעמד. אחת מודה להן על המפגש הקצר והמעודד, השנייה מספרת שגם היא נולדה פגה וקוראת את ה"וואו" המתבקש כשהיא רואה בוגרת פגייה מול עיניה.
.jpg)
אורי לנקרי בפגייה. צילום באדיבות המשפחה
"ההורים שלי תמיד סיפרו לי את סיפור הלידה שלי :כמה דאגו לי, כמה הייתי קטנה", מספרת אורי. "על הפעם הראשונה שהוציאו אותי מהאינקובטור, על הפעם הראשונה של אמבטיה בפגייה. כשאני רואה עכשיו כמה קטנים התינוקות כאן זה מוזר לחושב שהייתי בגודל הזה".
בדרך החוצה מהמחלקה, הצוות נותן לאורי מתנה קטנה - שרשרת זעירה של כוכב מוזהב. בכל זאת, חוגגת בת מצווה. ד"ר הוכברג מברך אותה ומודה לה ולאמה על הביקור המיוחד. "זה באמת נותן לנו אנרגיה ומרים את המורל לראות אותה. לשמוע שהיא אוהבת לצייר ולרקוד ושהבת מצווה שלה הייתה מסיבת תחפושות מגניבה. אלה הימים והביקורים שעושים לנו את היום".
אורי וטל נפרדות מהצוות, שוב חיבוקים ונשיקות, עוד קצת זיכרונות מפעם. אחר כך הן חוזרות הביתה, לכפר קיש בצפון, עד יום ההולדת הבא.