"לב במצב כוננות": כשהמתח הופך לאיום ממשי

"בתקופות מלחמה אנו עדים לעלייה במספר אירועי לב בקרב האוכלוסייה. הלחץ הנפשי המצטבר מעורר את מערכת העצבים הסימפתטית, שמפעילה את תגובת 'הילחם או ברח' (Fight or Flight) בעת איום או סכנה, ומכינה את הגוף לפעולה מיידית. תגובה זו מתרחשת באופן טבעי וגורמת לעלייה חדה בהורמוני הסטרס בגוף, בעיקר אדרנלין וקורטיזול. במצב של סטרס כרוני, מערכת זו פועלת ללא הרף. יש מאמץ יתר של הלב וכלי הדם, מה שעשוי להוביל ליתר לחץ דם, התקפי לב, הפרעות קצב ועוד", מסביר פרופ' רמי אבו פנה, מנהל יחידת הצנתורים במרכז הרפואי הלל יפה. 

פרופ' רמי אבו פנה

"לחץ נפשי מוגבר עשוי לגרום להתקף לב"

עלייה חדה של קצב הלב ולחץ הדם עשויה לגרום לקרע של רובד טרשתי או ציפוי כלי דם כלילי וכך ליצירת קריש דם שעשוי להוביל לאוטם שריר הלב. במקרים אחרים, גם אם אין חסימה של העורק, כיווץ חד של כלי הדם הכליליים מאט את זרימת הדם לשריר הלב ויכול לגרום לכאב חד בחזה או התקף לב. היבט נוסף שעשוי לגרום להתקף לב נובע מעלייה בקרישיות הדם, דהיינו, כשהדם נהיה יותר "צמיגי". כמו כן, לחץ מתמיד או חוזר עשוי להוביל לדלקת שפוגעת בכלי הדם, לעתים עד לכדי קרע פתאומי של הציפוי הפנימי של העורק. 

"תסמונת הלב השבור"

ד"ר מגי בראל, מנהלת היחידה לטיפול נמרץ לב ב"הלל יפה", מציינת כי במלחמת "חרבות ברזל" היו מספר מקרים של נשים שחוו את התופעה. "זו תופעה ידועה ומוכרת, בפרט בקרב נשים בגיל הבלות. התאשפזו אצלנו במחלקה אימהות לבנים שלחמו בעזה, בריאות בדרך כלל, שחוו את התסמונת. מדובר בלחץ עז וחד בחזה, שיכול לגרום להחלשה של שריר הלב, ללא בעיה ספציפית בעורקי הלב". 

מי נמצא בסיכון?

ישנם אנשים שנמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות התקף לב בתקופות של לחץ ומתח ממושכים, ביניהם אנשים הסובלים מיתר לחץ דם, רקע קודם של בעיות לב, סוכרת, השמנת יתר, מעשנים שבתקופות סטרס נוטים לעשן יותר ויותר סיגריות, אנשים הסובלים מהפרעות שינה, בעיקר דום נשימה בשינה, וכאלה שעובדים במשמרות לילה. כמו כן נשים בתקופת הבלות חשופות יותר לתסמונת הלב השבור. 

שימו לב לתמרורי האזהרה

פרופ' אריאל רוגין, מנהל מערך הלב, מדגיש כי התסמינים יכולים להופיע בדרכים שונות מאדם לאדם. יש שירגישו לחץ/כבדות בחזה, קוצר נשימה, כאב בלסת או בזרוע או סחרחורת פתאומית ובחילות. במידה שחשים אחד או יותר מהתסמינים, יש להתייחס בכובד ראש ולהגיע לבדיקה רפואית בהקדם, שכן אירועי לב כתוצאה מסטרס עלולים להידרדר במהרה. 

"לנהל את המתח"

ניתן להרגיע סטרס ולשלוט בו על ידי שילוב של הליכה, מדיטציה, תרגילי נשימה, שינה טובה, מצב רוח טוב והומור, תמיכה חברתית (במיוחד בגיל המבוגר), הורדת צריכת קפאין ואלכוהול, והימנעות מוחלטת מעישון ומשקאות אנרגיה. יש להדגיש שאימון גופני סדיר מגביר לאין שיעור את עמידות הלב בפני השפעות הסטרס ולכן חשוב לבצע כל סוג של פעילות גופנית המועדפת עליכם שבה תוכלו להתמיד לאורך זמן. מטופלים עם גורמי סיכון חייבים להקפיד על בדיקות לב שגרתיות ונטילת תרופות באופן קבוע, ובמקרה שחשים ברע, לגשת להיבדק. 

"מתח הוא חלק בלתי נפרד מאורח החיים המודרני, אך חייבים להיות מודעים להשפעה הישירה שלו על בריאות הלב ולנקוט בצעדי מניעה. אימוץ אורח חיים בריא, ביצוע בדיקות תקופתיות ופנייה לייעוץ רפואי בעת הצורך, קריטיים להפחתת הסיכון לאירועים לבביים הקשורים למתח נפשי", מסכם פרופ' אבו פנה.