סרטן המעי הגס – חייבים לדבר על זה

פרופ' פיירמן. "באמצעות מודעות, גילוי מוקדם ואורח חיים בריא אפשר להקטין את הסיכוי לחלות"

מדי שנה, בחודש מרס, מצוין חודש המודעות לסרטן המעי הגס. כ- 3,200 מקרים של סרטן המעי הגס מתגלים בישראל מדי שנה. רק כ- 50% מתוכם צפויים להירפא. לצורך השוואה: במהלך שנה מאותרים כ- 4,500 מקרי תחלואה בסרטן השד, הנחשב למחלה הסרטנית השכיחה ביותר כיום, אולם אחוזי ההחלמה ממנה גבוהים יותר, ועומדים על כשני-שלישים. בדומה לסרטן השד, גם סרטן המעי הגס ניתן לאיתור מוקדם, כאשר טיפול מניעתי פשוט יחסית עשוי להציל חיים ולמנוע מוות מיותר כתוצאה מהזנחה.

מהו סרטן המעי הגס?

"סרטן המעי הגס הוא מחלה ממארת המתבטאת בגידולים סרטניים במעי הגס ובחלחולת", מסביר פרופ' צבי פיירמן, מנהל המכון הגסטרואנטרולוגי במרכז הרפואי 'הלל יפה'. מקורם של הגידולים הסרטניים הוא ברירית המעי הגס, שבה מתחיל תהליך של שגשוג יתר של תאי הרירית, המתבטא בהופעת פוליפים. יש שגידולים אלה הם שפירים, אך יש שהם קדם-ממאירים, ובתור שכאלה הם עלולים 'לשנות פאזה' ולהפוך לממאירים.

"תפקידו של המעי הגס הוא לנקז את ה'לכלוך' מגוף האדם בצורה תקינה, ומכאן החשיבות הרבה לתחלופת התאים המצפים את רירית המעי הגס. גדילת פוליפ במעי הגס מתרחשת כאשר מנגנון הבקרה של התחדשות התאים משתבש או מפסיק לפעול.  במקרה כזה מתחוללת התרבות בלתי מבוקרת של תאים. מדובר בתהליך הדרגתי שמתפתח ומתקדם לאורך שנים, אולם אותותיו ניכרים רק כאשר הגידול כבר מפושט. המשמעות היא שהחלמה ממצב כזה היא קשה ומסובכת ולעתים בלתי אפשרית. מהבחינה הזו אבחון מוקדם וטיפול מוקדם עשויים, ללא ספק, להציל את חיי האדם".

מי נמצא בסיכון ללקות במחלה?

"הסיכון והסיכוי ללקוחת בסרטן המעי הגס הם קודם כל תורשתיים", מסביר פרופ' פיירמן. "ישנם אנשים שאצלם מתרחש שינוי ברמת ה- DNA במהלך החיים, שבנוסף להשפעה הסביבתית עלול לספק בסיס להיווצרות פוליפים ולהתפתחות של סרטן המעי הגס. הסטטיסטיקה בישראל מראה שאחד מ-20 בני אדם הוא בעל סיכוי ללקות בסרטן המעי הגס".

מכאן, שהדבר הנכון ביותר במניעת סרטן המעי הגס הוא פשוט ללכת ולהיבדק.

מהם גורמי הסיכון העיקריים ללקות במחלה?

• בעלי היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס חשופים באופן טבעי לסיכון גבוה יותר מאחרים. דרגת הסיכון עולה ככל שקרובי משפחה רבים יותר חלו במחלה. אלה הנמנים עם קבוצה זו מחויבים בביצוע בדיקה תקופתית לצורך גילוי מוקדם, כשפרקי הזמן בין בדיקה לבדיקה ייקבעו בהתאם לדרגת הסיכון.
• חולים במחלות מעי שונות: מי שחולה במחלת מעי דלקתית כרונית (קוליטיס), חולים שעברו בעבר כריתת פוליפים במעי או כריתת מעי גס עקב גידול סרטני, תורשה אפשרית של תסמונת סרטן מעי ותסמונות גנטיות, נדירות יחסית, של פוליפוזיס – עבור כל אלה הבדיקה היא בגדר חובה, כבר מגיל בגרות.
• גורם הגיל: אנשים בריאים מעל גיל 50 הם בדרגת סיכון בינונית לחלות בסרטן המעי הגס. גם להם מומלצות בדיקות תקופתיות, מהעשור השישי לחיים, לשם איתור מוקדם של המחלה.

כיצד נעשה אבחון המחלה?

"לפני ביצוע פעולה כלשהי של אבחון או טיפול, יש לבצע תשאול של המטופל לגבי ההיסטוריה המשפחתית שלו. בהקשר האמור, ובהתאם לתמונה הרפואית שמתקבלת, נבחרת שיטת האבחון והטיפול המתאימות".

מהן שיטות האבחון הקיימות ולמי הן מתאימות?

"קיימות היום מספר שיטות לאבחון סרטן המעי הגס, וכל אחת מהן, כאמור, מותאמת למקרה ולרמת הסיכון של מטופלים:

• בדיקה לאיתור דם סמוי בצואה: מדובר בבדיקה פשוטה יחסית, הנכללת בסל הבריאות, שאליה לרוב מפנה רופא המשפחה. זוהי בדיקה ראשונית ובסיסית שמומלץ לבצעה אחת לשנה מגיל 50 ואילך.
• קולונוסקופיה: זוהי בדיקה פולשנית של המעי הגס שמתבצעת דרך החלחולת, והיא הבדיקה היעילה והמדויקת ביותר. בעזרתה ניתן לאתר במועד פוליפים ולהסירם בו במקום. הבדיקה מומלצת לכל האוכלוסייה הנמצאת בסיכון יתר. הבדיקה נכללת בסל הבריאות ויש לבצעה בתכיפות שנעה בין אחת לשנה עד אחת לחמש שנים (תלוי בדרגת הסיכון). לאחר גיל 50, מומלץ גם לאנשים בריאים (בסיכון בינוני לחלות בסרטן המעי), לבצע את הבדיקה אחת ל- 10 שנים.
• קולונוסקופיה וירטואלית: בדיקה הדומה במהותה לבדיקה הפולשנית, אך נעשית באמצעי דימות בלבד ועל כן אינה מאפשרת, כמובן, טיפול, במקרה של גילוי ממצאים כלשהם. הבדיקה אינה נכללת בסל הבריאות וניתן לבצעה כיום באופן פרטי בלבד. ההכנה אליה זהה להכנה לקראת קולונוסקופיה, אך בבדיקה זו קיים מרכיב קרינתי. יתרונה בכך שהיא מסוגלת לזהות ממצאים המצויים גם מעבר למעי".

ולשאלת השאלות: כיצד נוכל למנוע ולהימנע מסרטן המעי הגס?

"שיטת המניעה ראשונית והבסיסית ביותר היא שמירה על אורח חיים בריא, ובתמצית מומלץ להקפיד על שלושה דברים:

• תזונה מאוזנת עתירת סיבים וסידן.
• שתייה מרובה של מים.
• ולא פחות חשוב – ביצוע פעילות גופנית בקביעות.

"אורח חיים שמשלב תזונה בריאה עם פעילות גופנית, יסייע לשמור על פעילות מעי מסודרת, שתאפשר תחלופה תקינה של תאים ברירית המעי הגס.

"שיטת המניעה השניונית היא, כאמור, ביצוע בדיקות לצורך איתור מוקדם של המחלה.

"באמצעות מודעות, גילוי מוקדם ואורח חיים בריא אפשר להקטין את הסיכוי לחלות", מסכם פרופ' פיירמן. "המכון לגסטרואנטרולוגיה של 'הלל יפה' פעל ופועל במשך שנים רבות, תוך שיתוף פעולה עם האגודה למלחמה בסרטן, להגביר ככל האפשר את המודעות לחשיבות של ביצוע הבדיקות המונעות, ולעודד אורח חיים בריא. מדובר בפעולות פשוטות למדי שיכולות להציל חיים ולמנוע סבל מיותר ממחלה שהסטטיסטיקות שלה מדברות בעד עצמן".