חדש בהלל יפה: מרפאה לטיפול בהתעלפויות

התעלפות (סינקופה) היא אחד האירועים השכיחים ביותר העלולים להתרחש אצל כל אדם לפחות פעם או פעמיים במהלך חייו. עם זאת, האבחון לסיבת העילפון דורש פנייה למספר מומחים מתחום הנוירולוגיה, הלב, כלי הדם ומתחום האף-אוזן-גרון. עניין זה לכשעצמו גורם לאנשים הסובלים מבעיה זו לטרדה מתמשכת, לחוסר נוחות ולעיכוב באבחון ובטיפול. במרכז הרפואי הלל יפה נפתחה השבוע מרפאה ייחודית המשלבת את כל תחומי ההתמחות הללו ומאפשרת אבחון וטיפול יעילים ומהירים.

מרפאת הסינקופה היא פרי יוזמה משותפת של ד"ר ירון ריבר, מנהל המחלקה הנוירולוגית, ושל ד"ר מרק קזצקר, רופא בכיר ומנהל השירות לקוצבי לב במכון הלב. למרפאה אפשר להגיע עם הפניה מתאימה מרופא המשפחה ובצירוף טופס התחייבות של קופת החולים.  

על העילפון 

אחת הבעיות השכיחות ביותר שבהן נתקל אדם בימי חייו היא אירוע של התעלפות (סינקופה) – הפסקת הגעת הדם למוח במשך מספר שניות. הסטטיסטיקה מדברת על 5%-3% של אירועי עילפון מכלל הפניות למיון בבית החולים. בישראל חיים כיום כ- 20,000 אנשים הסובלים מעילפון כרוני, ואליהם מצטרפים כ- 10,000 חולים בכל שנה. מתוכם, כ- 400 חולים עם אירועים חוזרים של עילפון שאצלם לא תימצא האבחנה, למרות בירור מקיף.  

אירוע של  התעלפויות תכופות (סינקופה) הוא טראומתי לחולה למשפחתו ועשוי לרמוז על מצב רפואי חמור. שיעור התמותה לשנה בחולים לאחר אירוע של סינקופה עומד כיום על 7.5% ומגיע עד 33% כאשר הסיבה היא קרדיאלית. גם שיעור התחלואה החוזרת במשך הבירור הוא ניכר ומגיע ל- 33%-15% של פציעה חוזרת, 5%- 7% שברים,  ואחוז אחד שהוא תוצאה של תאונות דרכים. כמובן שכאשר מדובר בהתעלפויות חוזרות הרי שגם איכות החיים של החולים נפגעת: מדובר על 73% הסובלים מדיכאון וירידה בתפקוד, אצל 37% נפגעת פרנסתם ואצל 30% נפגע התפקוד המיני.  

מציאת הגורם לעילפון יכולה להביא לטיפול יעיל וספציפי במרבית החולים עם מצב מסכן חיים. 

עילפון הוא אחת הבעיות הרפואיות השכיחות ביותר. אחד מתוך שני אנשים יעבור אירוע של עילפון במהלך חייו מסיבות שונות.  

אבחון וטיפול 

"לאחר שאדם התעלף", מסביר ד"ר ריבר, "הוא נשלח לבצע בדיקות לסיבת ההתעלפות, ואז, לרוב, הוא מופנה למספר רב של מומחים. זה מתחיל ברופא המשפחה (רפואה פנימית), שמפנה אותו הלאה לבדיקות אצל רופא אף אוזן גרון, רופא לב, מומחה לכלי דם, וכמובן לרופא נוירולוג, עד לקבלת האבחנה. מדובר בתהליך הכרחי, אך הבירוקרטיה היא ארוכה, מסורבלת ולעתים גורמת לאבחון להתעכב, ובהתאם לעכב את הטיפול".  

ד"ר קזצקר מוסיף: "ב- 2009 הוציא האיגוד הקרדיולוגי האירופאי לראשונה הנחיות לגישה מיוחדת שאיחדה את כל הקווים המנחים לאבחנה וטיפול בעילפון. אך האבחנה הסופית עדיין מחייבת את כל המומחיויות שהוזכרו. לשם כך הקמנו את המרפאה שלנו".  

מימין: ד"ר מרק קזצקר וד"ר ירון ריבר בעת בדיקת חולה במרפאת הסינקופה.

צילום: ציון יחזקאל

מטופל שמגיע אל המרפאה ממלא שאלון של היסטוריה רפואית וקיימת. האחות שמקבלת אותו בודקת קיומם של בדיקות שונות, צילומים וכו'. ולאחר מכן האדם נבדק בו זמנית על ידי נוירולוג וקרדיולוג. במידת הצורך, נקראים לחדר גם מומחה לכלי דם ומומחה לרפואת אף אוזן גרון.

"לדוגמה", מסביר ד"ר קזצקר, "אם החשד הוא להתעלפות שהיא תוצאה של דפיקות לב, אזי אנו משתילים מכשיר תת עורי מיוחד בשם REVEAL, המנטר את קצב הלב גם מרחוק (דהיינו כשהאדם בביתו), ומאפשר לגלות הפרעות קצב, ואז לתת טיפול שימנע התעלפויות".  

בנוסף לאמור לעיל, המרפאה תבצע בירורים להפרעות המערכת העצבים האוטונומית, המאזנת את לחץ הדם ושולטת על תפקודים אחרים, כגון השתנה, הזעה, תנועת מערכת העיכול וכדומה.  

המרפאה ממוקמת במתחם המכון לנוירולוגיה, וכאמור, ניתן להגיע אליה לאחר קביעת תור וכן לאחר קבלת הפניה מרופא המשפחה וטופס התחייבות של קופת החולים שאליה שייך המטופל.