הלל יפה: צנתור מוזיקלי כבקשתך

הזמן: השבוע שעבר, המקום: חדר הצנתורים של המרכז הרפואי הלל יפה. הצלילים: קולו של הזמר הצרפתי ז'ורז' ברסאנס ושני קולות נוספים – האחד, של ד"ר אהרון פרימרמן, מנהל יחידת הצנתורים ומי שמבצע את הצנתור, והשני – של ד"ר סרג'יו בלומן, שבימים כתיקונם משמש כנוירולוג בכיר במחלקה הנוירולוגית, ובמקרה הספציפי, מטופל שנדרש לעבור צנתור דחוף.

"מכיוון שבמהלך הצנתור המטופלים ערים ובעצם נוכחים בתהליך כולו", מסביר ד"ר פרימרמן, "גיליתי עם השנים, שעל מנת שכל המדדים החיוניים יהיו אידיאליים, רצוי ליצור מצב שבו הם רגועים ככל האפשר. לשם כך, שיחה על נושא שמעניין את החולה או מוזיקת רקע שהוא אוהב, הפכו לכלים כמעט חיוניים במהלך הצנתור".  

"במקרה של ד"ר בלומן, לפני כחצי שנה הוא כבר עבר הליך שדרש צנתור. במהלך הצנתור ההוא דיברנו על כך שהוא מאוד אוהב את השירים של הזמר הצרפתי זורז' ברסנאס, ומכיוון שאני מכיר את שיריו, מצאנו את עצמנו מזמרים כבר אז. בשבוע שעבר הוא הגיע לצנתור דחוף נוסף, ולי כבר היה את הדיסק, שבפעם הקודמת הוא הביא לי אחרי הצנתור. הוצאתי את הדיסק, ובמהלך הצנתור האחרון כבר שרנו יחד עם הזמר". 

מימין: ד"ר בלומן וד"ר פרימרמן עם הדיסק של ז'ורז' ברסאנס 

הרגעת מטופלים לפני הליכים סבוכים כגון ניתוח או צנתור, או אפילו פעולות פשוטות יותר, ידועה כמסייעת, ורופאים רבים משתדלים ליצור אווירה רגועה ובטוחה למטופליהם. נכון שלכל רופא יש את ה"פטנט" שלו – חלק עורכים שיחות וחלק מדברים בקול רגוע ועוד – במקרה של ד"ר פרימרמן מוזיקה ושירה הם "הדבר".  

כששואלים אותו, הוא אומר שאינו יודע מה נוקטים עמיתיו בבתי חולים אחרים, אבל מבחינתו, השיטה הזו פשוט הוכחה כיעילה. "כבר מצאתי את עצמי מדסקס בסוגיות פילוסופיות ואפילו מדקלם שירים של נתן אלתרמן עם מטופלת", מציין ד"ר פרימרמן בחיוך. "הכי מצחיק, שבסוף הצנתור אותה מטופלת שאלה אותי, כמעט בעצב, 'מה, באמת כבר נגמר?'". 

ובאשר לבריאותו של ד"ר בלומן – הוא כבר בא לשאול בשלומו של ד"ר פרימרמן עם תחילת השבוע ובימים הקרובים ישוב לעבודתו במחלקה הנוירולוגית.