מי מפחד מארוחת החג?

"הפחד או החרדה מהחגים, מה שלפעמים אנחנו קוראים לו"Holidays Blues", הוא מצב עונתי שכיח", מסבירה ד"ר אלה לנדא, מנהלת המרפאה לבריאות הנפש מבוגרים בשירות לבריאות הנפש של המרכז הרפואי הלל יפה. "מדובר בחרדה שתוקפת לא רק את מי שמראש נמצא בקבוצת סיכון כזו או אחרת, דהיינו, מי שכבר סובל ממחלת נפש כלשהי, אלא גם אותי ואותך – אנשים שברוב ימות השנה מתפקדים כרגיל ומתמודדים עם לחצים בצורה הנחשבת נורמטיבית".

למה זה קורה?

שינוי שגרה, עומס בארוחות משפחתיות או לחלופין העדר משפחה, הוצאות כלכליות מרובות ועוד – הם כמעט חלק בלתי נפרד מתקופת החגים. "לא אצל כולם תקופת החג היא תקופה שמחה בהכרח", מסבירה ד"ר לנדא, "יש כאלו שהחגים מעלים אצלם לסדר היום בעיות או קונפליקטים במלוא עוצמתם, ואלו פוגעים בשקט הנפשי והתפקוד".

הסיבה ראשונה והשכיחה ביותר היא בעיות משפחתיות שנוטות לעלות במלוא עוזן דווקא בתקופת החגים – פגישה עם החותנת הלא אהודה, שאלות וקושיות שעולות במפגשים אלו כגון "למה אתה עדיין רווק?", "מתי תעשו כבר ילד?", "השמנת?" ואחרות, ואף סוגיות של אצל מי תהיה הארוחה. לפעמים גם הארוחה עצמה עלולה ליצור מתחים – הרצון לרצות את האורחים, היזכרות בטראומות עבר או בקרובי משפחה לא אהובים, וגם הלחץ מכך ש"האורחים לא אכלו כלום". עימותים שביומיום עוצמתם, אם קיימת, נמוכה, ובתקופת החגים היא עולה במלואה. המחשבות וההכנות לקראת החג מעלות מתחים בלתי נמנעים, ועלולות ליצור דכדוך ותחושות קשות אצל כל אחד מהצדדים.

מהצד השני של המטבע קיים גם המצב נתק מהמשפחה – אם קיים כזה, הרי שלקראת החגים תעלנה תחושות קשות של בדידות, הרגשת הזנחה ודחייה.

"החגים מעצימים תחושות שלעתים קיימות ביומיום, אבל מתפרצות בחג", מסבירה ד"ר לנדא, "יחסים בין בני הזוג, יחסים בין בני משפחה אחרים, חרדות מביצוע, צורך ברצייה ועוד – כל אלו עלולים להביא לרגשות קשים, לחוסר שקט נפשי, היעדר שינה, אובדן הנאה, ירידה בערך העצמי ובביטחון העצמי ואחרים".

הסיבה השנייה שעשויה להעמיק את חרדת החגים היא העובדה שתקופה זו גם יכולה להיות מלווה בחשבון נפש כללי ותחושות מאזן של הצלחה או כישלון. גם מצבים אלו עלולים להגביר את הפסימיות והמתח הנפשי.

סיבה שלישית שעשויה להעכיר את מצב הרוח עד לכדי דיכאון נעוצה במצב הכלכלי. בין שאתה הגורם המארח או המתארח, הרי שישנה סוגיה כלכלית – עלות המתנה המארח, עלות הארוחה ועוד. גם עניין זה עלול להלחיץ, לגרום למתחים, לירידה במצב הרוח ועוד.

יש לציין כי, אצל מי שכבר לוקה בדיכאון, החגים יכולים להביא להחרפה במצב.

חשוב להבין שיש להפריד בין דיכאון קליני לבין מצב רוח ירוד המתקשר לאירוע פרטני. 

מה עושים עם זה?

"ההתמודדות עם חרדת החגים היא בשני היבטים עיקריים", מסבירה ד"ר לנדא. "ראשית, בקבוצת הסיכון, היינו, אנשים שכבר לוקים בדיכאון. אצל אלו אנחנו רואים התגברות בפנייה למיון, בעיקר במהלך החגים ולאחריהם. עם זאת, כמטפלים, אנו משתדלים לפתוח את הנושא כבר בחודש המקדים על מנת למנוע הידרדרות במצב. שנית, בקרב אלו שהחגים אכן יוצרים אצלם דכדוך עמוק, ובתקווה שהוא זמני, אנחנו נותנים מספר המלצות להתמודדות, שרובן נעות סביב הרעיון של זיהוי מקור החרדה או הדיכאון והתמודדות פרטנית מול כל גורם וגורם".

ההמלצות הן:

• לזהות את מקור החרדה. לבדוק מה בדיוק גורם לאדם להרגיש לא טוב.
• למצוא דברים חיוביים במצב הקיים – נכון, אתה עומד להיפגש עם החמות המלחיצה שלך, אבל היא מבשלת נהדר.
• מוטיב הזמן – להבין שמדובר במפגש קצר: ארוחת החג היא עניין של מספר שעות.
• להבין שמדובר במצב שהוא לרוב לא שכיח, רק פעמיים בשנה.
• לוודא מהי רמת המחויבות להגיע לארוחה או למפגש. אם לא, לנסות לבדוק אלטרנטיבה – נסיעה לנופש, ארוחת חג עם חברים ולא עם משפחה ועוד.
• לתכנן מראש את הזמן – לתת זמן לקניות, לבישולים, לתכנן אפילו זמני מנוחה בין הפעילויות הללו. לבנות סדר יום סביב החופשה שנלווית לימי החג. משהו שיאפשר "שגרת חג".
• למארחים שבינינו – לנסות להציע לחלק את הבישולים בין האורחים. באופן זה, לכל אחד יהיה מאכל שהוא יוכל לאכול, והמארח לא יילחץ שמה האוכל אינו לטעמו של מישהו. כמו כן, זה מוריד מלחץ הבישולים ומההוצאות הכלכליות הנלוות לו.
• לא להזניח פעילות גופנית – ימי החופשה שמצטרפים לחגים עלולים להוציא אותנו משגרת פעילות גופנית שבה אנו עוסקים. גם אם חדר הכושר סגור, או נסעתם לחג להורים, אין סיבה שלא לקיים פעילות גופנית קלה שניתן לבצע בכל מקום. לפעילות הגופנית ישנה חשיבות בשחרור אנדורפינים, התורמים למצב רוח טוב.
• אל תפסיקו עיסוק בתחביבים שגורמים לכם לרווחה נפשית וגופנית.
• אם אתם לחוצים מארוחות החג הרבות שיפריעו לדיאטה שעליה עמלתם חודשים רבים – תכננו מראש מה תאכלו ומה לא. התייעצו עם תזונאי כדי להימנע ממצב שאכילת יתר תהרוס את הדיאטה ואת מצב הרוח.

"לסיכום", אומרת ד"ר לנדא, "לרוב, דכדוך החגים חולף כאשר החגים חולפים. אין זה אומר שצריך להתעלם ממנו, אלא יש להתמודד עימו, ובוודאי אם העניין פוגע בתפקוד. במקרים קיצוניים, ובמיוחד אם החרדה והדכדוך לא חולפים גם אחרי החגים, רצוי לפנות לעזרה של גורם מקצועי ובר סמכא. מה שחשוב – גם אם אתם מרגישים שאתם לוקים בחרדת חגים, זכרו – אתם 'בחברה טובה'. קחו את הדברים בפרופורציה ונסו ליהנות מההיבטים החיוביים שבחג עד חלוף הסערה".