הגיל השלישי: "לאכול, לאהוב, לזוז"

הגיל השלישי – בני גיל הזהב או קשישים? בקרב האוכלוסייה המבוגרת (גיל 65 ומעלה) קשה להצביע על מכנה משותף רחב מלבד הגיל, וגם הוא לא תמיד מתאים להרגשה ולאופי הפעילות. נכון, הבריאות אולי כבר לא מה שהייתה, אבל בעזרת שמירה על תזונה, פעילות גופנית רציפה והתייחסות להיבטים החברתיים והנפשיים, תוכלו בהחלט "להשאיר אבק" לנכדים. לרגל "חודש הזקן", החל במהלך אוקטובר, יעמידו מומחי המרכז הלל יפה בתאריכים 27-28.10.2013 דוכן בו יוכל קהל המבקרים והמתאשפזים לקבל טיפים בנושאי תזונה לגיל הזהב, פעילות גופנית בגיל זה והיבטים חברתיים, ואף לבדוק את גילכם הביולוגי לעומת זה הכרונולוגי.

 

"מספר השנים הנרשם לאדם בתעודת הזהות כבר מזמן לא מהווה קריטריון המנבא את מצבו הגופני, גם אם מדובר בגילאים מתקדמים", מסבירה יעל קרבס-כהן, מנהלת שירות הפיזיותרפיה במרכז הרפואי הלל יפה. "הסיבה היא שאם בעבר אנשים בגיל 65 התנהגו בצורה מסוימת, הרי שהיום מדובר באוכלוסייה שמאפייניה שונים לחלוטין ממה שהיה לפני 20 ו-30 שנה. בעבר, אנשים מעל גיל 65 לא רצו מרתון, נסעו לטיולים אתגריים בעולם או יצאו לרכיבת אופניים בשטח. היום, אני נתקלת באנשים בני 70 שמגיעים לעשות טיפולי פיזיותרפיה עקב פציעות ספורט. מתוך כך אנו נוטים לתת משקל רב גם לגילו הביולוגי של האדם.".

 

 

ההבדל בין גיל כרונולוגי לגיל ביולוגי

 

ישנו הבדל משמעותי בין הגיל הביולוגי לגיל הכרונולוגי. גיל כרונולוגי הוא מספר השנים שאדם חי. גיל ביולוגי מתייחס לרמת התפקוד של הגוף ולקצב הזדקנותו, וכן עשוי לשמש מדד לתוחלת החיים הצפויה. בדיקות של יציבות, שיווי משקל, גמישות וכוח, צפיפות עצם, מסת גוף רזה, קצב חילוף חומרים ועוד, יכולות לספק אומדן לגבי גילו הביולוגי של הנבדק. דהיינו, אדם שגילו הכרונולוגי הוא 70, יכול להתגלות לאחר הבדיקות הנ"ל כבעל מאפיינים ביולוגיים המתאימים לגיל 55, ובהתאם לכך יהיו יכולותיו. "חשוב לדעת כי על הגיל הביולוגי יש בכוחנו להשפיע", ממשיכה קרבס-כהן, "מחקרים מראים כי קצב ההזדקנות מושפע רק בכ-30% מהגנטיקה, ואילו השאר תלוי בנו ומושפע מסגנון חיים והרגלים כגון תזונה, מתח, לחץ ובעיקר – פעילות גופנית.

 

פעילות גופנית מוכחת בספרות כבעלת חשיבות קריטית לשמירה על הבריאות ועל התפקוד בכל גיל, ובמיוחד בגיל השלישי. עוד בשנת 2003 פרסם ארגון הבריאות העולמי (WHO) אזהרה ובה התריע כי מחסור בפעילות גופנית מהווה בעיה חמורה וכי קיים קשר הדוק בין תמותה לבין אורח חיים "יושבני".

 

על כך מוסיפה ד"ר איזבל פדר, רופאה פסיכו-גריאטרית במחלקה פנימית ג' של המרכז הרפואי הלל יפה: "אנשים מעל גיל 65 מהווים את אחת האוכלוסיות הגדולות ביותר במדינות המתועשות. על פי נתונים מהספרות, כ-88% מהאנשים בפלח אוכלוסייה זה סובלים לפחות מבעיה כרונית אחת, כגון יתר לחץ דם, סוכרת, אסטמה ועוד, וחלק לא מבוטל חווה ירידה תפקודית וירידה בתחושה הכללית".

 

אי לכך, פעילות גופנית מתונה יכולה להביא לתועלת בריאותית אצל אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, לשפר את איכות החיים שלהם ואף למנוע החמרה ו/או התפרצות של מחלות. כדי להתגבר על הקושי שבהתחלת שגרה של פעילות גופנית, מומלץ לפנות זמן קבוע לתרגול, לבחור פעילויות אירוביות מהנות, לשלב תרגילים שונים ולגוון.

 

 

 

הגיל הביולוגי עשוי לשמש מדד לתוחלת החיים

 

 

 

פעילות גופנית ופעילות נפשית

 

אבל לא רק פעילות גופנית עושה את ההבדל בהיבט קביעת הגיל הכרונולוגי. "הגעתם לגיל פרישה? אל תפרשו מחיי חברה", מדגישה גליה בן ארי, מנהלת השירות הסוציאלי של "הלל יפה". "משום מה, הדעה הרווחת היא שתהליך ההזדקנות קשור בצמצום הרשת החברתית ובהפחתת התדירות של ניצול שעות הפנאי", מסבירה בן-ארי. "לזה מתווספים אירועי חיים אופייניים לגיל כגון אובדן בן/בת זוג, מחלות כרוניות שמחריפות ועוד. לפעמים באמת ישנה בעיה בריאותית שמונעת ניהול חיי חברה תקינים, אבל, ללא ספק, דווקא התעקשות על הצד החברתי היא שיכולה לסייע להבראה – נפש בריאה בגוף בריא – זו האמירה המתאימה והמדויקת כאן".

 

קיימות לא מעט הוכחות מחקריות הטוענות כי שביעות רצון בניצול שעות הפנאי היא גורם עיקרי ברווחה הנפשית של האדם המבוגר, לצד שמירה על תחושת הערך העצמי והפחתת תחושת השעמום. בדידות בגיל השלישי היא אחד הגורמים לדיכאון, אשר מוביל גם לפגיעה בבריאות הפיזית. על מנת שהאדם ימשיך ליהנות מחייו חשוב מאד לקרב אותו לחברה מתאימה ולפעילות.

 

"לשם כך", אומרת בן- ארי, "קיימות מסגרות אפשריות רבות – יזומות על ידי הקהילה והרשויות המקומיות – עבור הטווח הרחב של גילאי הזהב. מדובר בפעילויות כגון מועדונים חברתיים הפועלים ברחבי הארץ בחסות משרד הרווחה והרשות המקומית, חוגי העשרה, פעילויות ספורט וחוגי ספורט, הרצאות וטיולים. חלק מהמועדונים נותנים מענה לאוכלוסיות ספציפיות כגון ניצולי שואה, או עולים חדשים. המועדונים ממוקמים במבנים מותאמים ובמקומות מסוימים אף דואגים להסעות מהבית".

 

אפשרות נוספת היא התנדבות. בביטוח הלאומי קיימת מחלקה העוסקת בנושא התנדבות קשישים לטובת קשישים. מדובר בביקורי בית לקשישים מרותקים או בודדים ומפגשי ידידות. כמו כן, גופים רבים נעזרים במתנדבים בני הגיל השלישי כמו בתי חולים, האגודה למלחמה בסרטן, בתי ספר ועמותות שונות נוספות. ניתן לפנות למדור קהילתי ברשויות השונות לבדיקת אפשרויות ההתנדבות.

 

בנוסף, ממליצה בן-ארי על פעילות בבית. "זה יכול להיות עזרה עם הנכדים, אבל בהחלט גם לימוד על מחשב, והשתתפות בפורומים באינטרנט, שכמו בשאר הגילאים, מהווה היום פלטפורמה להזדמנויות למפגש חברתי. כבר שמעתי על אישה בת 70 שפגשה את בן הזוג הנוכחי שלה, אלמן בן 80, דרך אתר היכרויות באינטרנט. בהיבט הזה, אין לגיל הכרונולוגי קשר לגיל הביולוגי – כולנו רוצים להפיג את הבדידות".

 

 

 

לא לפרוש מחיי חברה בגיל השלישי

 

 

מזון לגוף כמזון לנפש

 

"הצרכים התזונתיים של אוכלוסיית גיל הזהב נגזרים ממספר רב של גורמים בריאותיים, חלקם בכלל סוציאליים ונפשיים", מסבירה שרה שטרן קטעי, מנהלת שירות הדיאטה במרכז הרפואי הלל יפה, "עם הגיל, מתרחשים שינויים פיזיולוגים במערכת העיכול בקרב קשישים, הדורשים התאמה של התפריט. בפה – ירידה בהפרשת רוק או מחסור בשיניים גורמים לקשיים בלעיסה, לעתים נדרשים שינויים בתפריט עקב צרבות שפוגעות ברירית הוושט ובאיכות החיים. בקיבה – הפרשת החומצה עלולה לרדת ולכן לפגוע בספיגת ברזל וסידן. בכבד – ירידה בייצור חלבונים, ירידה בתנועתיות המעיים גורמת לעצירות, לעתים ירידה בחוש הטעם והריח עלולה להפחית את ההנאה מאכילה ולגרום לירידה בתיאבון, ובעקבותיה לתת-תזונה".

 

משקלה הממוצע של כלל האוכלוסייה עולה במהלך החיים עד לעשור השישי. לאחר מכן יורד המשקל הממוצע בתהליך משולב של ירידה במסת הגוף הרזה (שרירים) ובדרך כלל גם אי-עלייה במסת השומן. תהליך זה נחשב לתהליך פיזיולוגי, אך קיימות עדויות לקשר פתולוגי בין ירידת מסת הגוף בקרב קשישים ולתרומתה לנכות, לתחלואה ולתמותה.

 

ניתן לחלק את הסיבות לתת-תזונה בגיל השלישי לשלוש סיבות עיקריות:

 

סיבות רפואיות: תיאבון ירוד, דמנציה, בעיות דנטליות, בעיות בליעה, זיהומים, צריכת תרופות ועוד.

סיבות חברתיות: בדידות, קושי ברכישת מזון, מצב כלכלי.

סיבות פסיכולוגיות: דיכאון, שכול, אשפוז.

 

הוויטמינים השכיחים והמועדים למחסור הם ויטמינים מקבוצה B – חומצה פולית וויטמין B-12 –וכן הוויטמינים E ו-D. מינרלים המועדים למחסור הם סידן ואבץ.

 

מחסור בוויטמין B-12  יכול להביא לתחושת נימול, הפחתה בתחושת כאב, חוסר שיווי משקל, חוסר תחושה בגפיים התחתונות ונוירופתיה. מזונות עשירים בוויטמין 12-B הם בשר בקר, הודו, כבד עוף ודגים. הוויטמין קיים גם במוצרי חלב ובביצים, אך בכמות קטנה יותר ולא קיים בתזונה מן הצומח.

 

מחסור בחומצה פולית יכול להביא לעלייה ברמת ההומציסטאין, המהווה גורם סיכון לתחלואה לבבית ולמחלות כלי דם. נראה שיש קשר עם מחלות כגון דיכאון והפרעות נוירופיסכיאטריות אחרות בקרב קשישים. עם המזונות העשירים בחומצה פולית נמנים איברים פנימיים, ירקות עליים, ירקות ירוקים וקטניות.

 

יש לציין כי מתרבים כיום המחקרים המוכיחים שתוספת ויטמין E עשויה להאט את תהליכי ההזדקנות, כולל ירידה בתפקוד הקוגנטיבי, ולהקל על סימפטומים של מחלות כגון פרקינסון. בזכות התכונות האנטי-חמצוניות קיים שיפור בתפקוד המערכת החיסונית ומניעת היווצרות של קרישי דם. ויטמין זה נמצא בכמות גדולה יחסית באגוזים, בשקדים, בדגנים מלאים ובירקות עם עלים כהים.

 

בהקשר של סידן, אחד מהמינרלים שהמאגר הגדול שלו בגוף נמצא בעצם, הרי שידוע כי ספיגתו יורדת עם הגיל, למרות שצריכתו נדרשת לשם מניעת שברים על רקע אוסטיאופורוזיס.

 

בגיל המבוגר גם רצוי להסתייע בתוספי תזונה, אבל כל אלו על בסיס ייעוץ עם הרופא המטפל ואולי אף עם תזונאי.

 

"בכל מקרה", מסכמת שטרן- קטעי ומצטרפת אליה ד"ר פדר, "בגיל המבוגר יש חשיבות להתאים את התזונה למחלות כרוניות שהתפתחו, לבצע בדיקות דם בכדי לוודא שאין חסרים שיכולים להביא לתת תזונה, לדיכאון ולהתפתחות או החמרה של מחלות המאפיינות את הגיל המבוגר – סוכרת, לחץ דם ועוד, ולהקפיד על שתיית מים ועל תפריט מאוזן.

 

אם נסכם את העצות של נשות המקצוע מ"הלל יפה", המסקנה העיקרית בגיל הזהב היא: לזוז. בין אם פיזית, נפשית, או חברתית - הגיל הביולוגי, במיוחד בעידן שלנו, לא חייב בהכרח להיות הגיל הכרונולוגי – נצלו את כל השפע הקיים בחוץ בכדי ליצור לכם התייחסות חיובית, נעימה ואחרת למונח "זקנה", ולו רק כי, ללא ספק, גם היא "כבר לא מה שהיה פעם".

 

כאמור, בשבוע הבא, 27-28.10.2013 יעמידו מומחי המרכז הרפואי הלל יפה דוכן בו יינתן מידע ועצות בנושאי תזונה, פעילות גופנית והיבטים חברתיים וסוציאליים בנושא הגיל השלישי, כולל בדיקת גיל ביולוגי מול גיל כרונולוגי. הציבור הרחב מוזמן . הפעילות היא ללא תשלום.