"איך חוזרים הביתה?"

המחלקה ליילודים ופגים של המרכז הרפואי הלל יפה ערכה ב-24 ביוני 2010 יום עיון שעסק בסוגיית השחרור הביתה לאחר שהות ממושכת בפגייה. מעל ל- 120 אנשי צוות רפואי, סיעודי ופרא-רפואי שנכחו ביום העיון הסכימו כי הטיפול בפג אינו מסתיים לאחר שהוא עוזב את הפגייה, וכי יש לשנות את מתן המענה לנושא זה בקהילה.

לחזרה הביתה לאחר שהות ממושכת בפגייה עם תינוק שנולד כפג ישנה משמעות נפשית אדירה להורים וגם לתינוק –הילד נמצא סוף סוף כבריא מספיק בכדי לפגוש את העולם כשאר התינוקות – ללא צינוריות, עירויים מיוחדים וניתוחי חירום אפשריים. עם זאת, רבים מההורים, שאכן עברו את השלב הקשה של "המלחמה" על חיי ילדם, מוצאים עצמם עתה תועים לא אחת בנבכי הבירוקרטיה.

ביום העיון השתתפו, כאמור, למעלה מ- 120 אנשי מקצוע ומומחים בתחום היילודים והפגים, וניסו לענות על סוגיות שונות בהיבטים הנדרשים בטיפול בפגים גם לאחר שחרורם, ובעיקר באחד הנושאים כבדי המשקל, שהוא: "מי אמור לטפל ואיך?".

ד"ר מיכאל פלדמן, מנהל יחידת הפגים במרכז הרפואי הלל יפה, שהיה אחראי לארגון יום העיון, ציין כבר בפתיחת האירוע כי ישנו צורך אמיתי "לחזק את המערכת הרפואית הקהילתית הקיימת ולהתאימה לצרכים של בוגרי הפגיות על ידי הפניה לרופא מומחה לפגים, גם אחרי שהתינוק משתחרר לבית החולים".

ד"ר מאיר אורן, מנהל המרכז הרפואי, וד"ר שמואל יורמן, מנהל המחלקה ליילודים ופגים, שנשאו את דברי הפתיחה לאירוע, הדגישו אף הם את סוגיית שיתוף הפעולה ההכרחי עם המומחים בקהילה לטובת איכות חיי הפג לאחר השחרור מבית החולים.

להנחה זו היו שותפים מומחים שהרצו במהלך יום העיון, בהם ד"ר מוחמד מחג'אנה, מנהל המכון להתפתחות הילד ב"הלל יפה", שסיפק את הנתון המדהים על כך שכמעט שליש מהמטופלים במכון הם ילדים שנולדו כפגים, וד"ר עדי קליין, מנהלת מחלקת הילדים, שדיברה על חלב אם כתזונה המובילה בקרב פגים. ד"ר גרשון קרן, מנהל המחלקה למחלות זיהומיות ב"הלל יפה", חיזק את עובדת היותם של הפגים אוכלוסייה הדורשת התייחסות מיוחדת "גם לאחר שכבר התחזקו וגדלו", כשסיפר על חיסון ה-RSV, חיסון הניתן בשנה הראשונה לחיי הפגים על מנת למנוע מחלות ריאה השכיחות בילדים.

סוגיות נוספות שעלו לדיון היו בתחום המעקב הנשימתי והמעקב התזונתי של הפג. את האירוע חתם פאנל משתתפים, שדן במכלול ההיבטים עליהם הרצו המומחים, ודיון בדבר ניהול הטיפול בפגים בקהילה. בפאנל היה שותף גם פרופ' שאול דולברג, יושב ראש האיגוד הניאוטולוגי בישראל, שהבטיח, בסיכום היום, לקדם מהלך לקמפיין העלאת המודעות לשירות של מומחים לרפואת הפגים בקהילה, שירות אותו ניתן לקבל על ידי הפניית רופא הילדים המטפל, אך שהמודעות אליו בקרב הורי הפגים נמוכה.

"יש להבין", מסכם ד"ר מיכאל פלדמן, "כי המעקב אצל רופא הילדים בקהילה הכרחי, והוא זה המרכז את כל הבעיות בטיפול בילד. עם זאת, בתינוק שנולד פג, חשוב מאוד שהרופא המטפל הקבוע ייעזר במומחה לרפואת פגים, בדיוק כפי שנעזר במומחה למערכת העיכול במקרה של מחלת הצליאק".