לד"ר מרק קזצקר, מנהל שירות קוצבי לב במכון הלב של המרכז הרפואי הלל יפה, ישנם הרבה מטופלים שאת רובם הוא מכיר אישית כמעט, בשל אופי המרפאה שהוא מפעיל מזה מספר שנים במכון הלב.
"רבים מהמטופלים שלי הם אנשים מבוגרים, בני 60 עד 80 ומעלה", הוא מספר, "מעטים מהם חצו את גיל 90, ויתר על כן, מעטים מהם גם צלולים ובבריאות מספקת שמאפשרת להם להתנייד למרפאה לבדיקה השגרתית של הקוצב, בערך פעם בחצי שנה".
מהבחינה הזאת, הגברת מוסיה וורניה שונה מאחרים. את קוצב הלב שלה קיבלה בשנה החולפת, בהיותה בת 99, גיל מופלג ומכובד לכל הדעות. הסיבה הייתה חסימה חשמלית לבבית, שבעטיה נדרשה לקוצב לב זמני, ואחר כך לקוצב קבוע. מאז, מגיעה הגברת וורניה לביקורת במרפאה, מלווה בבנה (בן ה-80) ובמטפלת.
השבוע הגיעה הגברת וורניה לביקורת נוספת. ד"ר קזצקר הבחין שעל טופס הקבלה שלה רשום גם תאריך הלידה, יולי 1916. בחישוב פשוט, החודש תחגוג מאה שנה להיוולדה. כשפתח את המרפאה באיחולי מזל טוב, מיד ענתה לו שהיא תשמח מאוד אם יגיע לחגיגות יום ההולדת ה-100 שלה, שהיא עומדת לערוך בצניעות ובקרב משפחתה בחדרה. ד"ר קזצקר הודה על ההזמנה ואמר כי ישמח להגיע.
השתלת קוצבי לב באנשים בני 90 ומעלה הינה פעולה המתבצעת לפי מצב המטופל ולא לפי הגיל. לכן, בקרב בני 90 ומעלה, שלהם בעיה לבבית שדורשת קוצב, אין בעיה להשתיל. תכנות הקוצב נעשה באופן ספציפי לכל אדם, אם כי ברור שתכנות של קוצב של אדם בגיל 40 שונה מזה של בן 90. "זכיתי בכך שאני יכול לעזור לאנשים בכל גיל, כל שכן בגיל 100", מסכם בסיפוק ד"ר קזצקר.
ד"ר קזצקר בעת הבדיקה של גב' וורניה