לראשונה בארץ: ניתוח לקיבוע שבר באמצעות מסמר סיבי פחם נערך בהצלחה בהלל יפה

ב-29 ביולי 2010 בוצע במרכז הרפואי הלל יפה ניתוח ראשון מסוגו בארץ לקיבוע שבר באמצעות מסמר עשוי סיב פחם. "הניתוח, שנעשה בשיטה זעיר-פולשנית הינו ניתוח מוכר", כך מציין ד"ר גיל לאופר, סגן מנהל מחלקה אורתופדית ב' ומומחה לכירורגיית כתף, אשר ביצע את הניתוח. "עם זאת, לרוב, מבוצע הניתוח תוך שימוש במסמר העשוי סגסוגת טיטניום או מתכת אל-חלד אחרת. מסמר סיבי פחם נמצא אמנם בשימוש ברפואה מזה שנים רבות, אך רק לביצוע קיבועים קטנים בין חוליות עמוד השדרה. עד היום, בשל הקושי בעיצוב החומר לצורה ייחודית, טרם נוסה בעצמות ארוכות, או במסמורים כמו זה שעשינו בניתוח המדובר. מבחינה זו, הצלחת הניתוח ב'הלל יפה' מעידה על כך, שבעתיד הקרוב נוכל לעשות שימוש בחומר זה גם בקיבועים מורכבים יותר, כמו ברגליים ובאזורים נוספים", הוא מדגיש.

יש לציין כי גם בעולם החלו בביצוע ניתוחים בפטנט ייחודי זה רק בשנה האחרונה, זאת לאחר שאושר על ידי רשויות הבריאות האירופאיות ועל ידי ה-FDA האמריקאי. עד כה נערכו כ-30 ניתוחים בשיטה זו ברחבי העולם. במרכז הרפואי הלל יפה נעשה הניתוח במסגרת מחקרית שאושרה על ידי משרד הבריאות, והוא, כאמור, בית החולים הראשון בארץ שהצליח לבצע את הניתוח בהצלחה.

לשימוש במסמר העשוי מסיבי פחם יתרונות רבים, עליהם מסביר ד"ר לאופר: "מסמר סיבי הפחם גמיש יותר מהמסמרים המתכתיים ודומה יותר בגמישותו לעצם. מדובר בחומר המאפשר ביצוע בדיקות דימות כגון MRI ו-CT באופן מיטבי. זהו עניין הכרחי, במיוחד לחולים הסובלים מגידולים באזור הניתוח. המסמורים הרגילים אינם מאפשרים ביצוע בדיקת MRI כלל, כמו גם בדיקת CT, שהמתכות השונות משבשות את חלקה. בדרך זו גם ניתן לראות בצורה טובה אם הקיבוע הצליח או לא, דבר שבקיבועים הרגילים קשה יותר לזיהוי. זאת ועוד, בניגוד לקיבועים אחרים, מסמר סיבי הפחם שקוף לקרינה, ובכך מאפשר הקטנה של כמות ההקרנות הנדרשת למטופלים שעוברים הקרנות לאחר הניתוח".

הניתוח נעשה, כאמור, בשיטה זעיר-פולשנית, כלומר ביצוע חתך זעיר בלבד, שדרכו מוחדר המסמר. המטופלת שנותחה בהלל יפה הינה אישה בסוף שנות ה-50 לחייה, שנדרשה לעבור ניתוח שבר באזור שבו קיים גידול סרטני. הניתוח בוצע על ידי ד"ר לאופר וכבר ביום  שלאחריו שוחררה האישה לביתה. כעת היא אמורה להמשיך בטיפולי הקרנה וכימותרפיה הנדרשים עבור מחלתה.

ד"ר לאופר מסכם ואומר כי הניתוח היה בעצם סוג של "יריית הפתיחה", משום שהצלחתו עשויה בהחלט לסלול את הדרך לביצוע ניתוחים דומים בחלקים אחרים בגוף, איברים שעד היום נעשה בהם שימוש רק בקיבועים הסטנדרטיים המקובלים.