הקשר בין לשון קשורה להנקה

העיסוק בנושא ההנקה מתחיל עוד בטרם הלידה, כאשר האם "מצהירה" לסביבתה הקרובה אם בכוונתה להניק או לא. מיד לאחר הלידה, המיילדת מניחה את התינוק על גופה של היולדת ומעודדת אותה להניקו. בשנים האחרונות ישנה מודעות גבוהה לחשיבות ההנקה, אשר תורמת לרך הנולד ולאמו הן מבחינה רגשית והן מבחינה פיזית. עם זאת, לא תמיד ההנקה זורמת כבר מהרגע הראשון. "הרבה יולדות מגיעות אלינו עם מוטיבציה גבוהה להניק, אך לא כל אחת יודעת לעשות זאת בצורה נכונה, דבר שעלול להוביל לתסכול מצד האם והתינוק כאחד. בכל מחלקת יולדות ישנן יועצות הנקה שעוברות בין היולדות ומלמדות אותן כיצד להניק בצורה נכונה. במידה שגם לאחר הכוונה מקצועית התינוק עדיין מתקשה לינוק, יש לבדוק, בין היתר, אם נולד עם לשון קשורה, דבר שיכול להקשות על ההנקה", מסבירה אורנה גרינברג, אחות אחראית במחלקת יולדות ויועצת הנקה במרכז הרפואי הלל יפה.

מהנתונים עולה כי 5% לערך מכלל התינוקות נולדים עם לשון קשורה. רובם המכריע מתקשה לינוק ולהוציא את החלב משד האם. "בזמן ההנקה, ללשון תפקיד מכריע. היא נמשכת קדימה על מנת למשוך את השד, כך שרקמת השד והפטמה מוחזקות בתוך חלל הפה, כשהלשון מכסה את החניכיים התחתונות ומבצעת מעין תנועה גלית. לשון קשורה תקשה על התינוק לכסות את החניכיים התחתונות בזמן ההנקה וכן תפריע לביצוע תנועת יניקה שלמה. לכן, תינוק שנולד עם לשון קשורה, עלול להיתקל בקושי ממשי בהיצמדות לשד, דבר שעלול לגרום לכאבים בפטמות ולהנקות ממושכות וחוזרות בשל כמות חלב בלתי מספקת", מציינת גרינברג.

כיצד ניתן לזהות את התופעה?

על פי איגוד רופאי הילדים בישראל, ישנם מספר סימנים עיקריים שיחייבו שחרור לשון קשורה, ביניהם כאב עז בהנקה, שעשוי להיות מלווה בפצעים וסדקים בפטמות האם, לעתים התנתקות חוזרת ונשנית של פה התינוק מהשד בעת ההנקה, ומצב שבו העלייה במשקל של התינוק אינה מספקת. כל אלה יחד או בנפרד יצביעו על הצורך בהתרת הלשון. "במידה שמאבחנים לשון קשורה יחד עם אחד ויותר מהסימנים שהוזכרו, רצוי לבצע התרת לשון כמה שיותר מוקדם, בכדי לא לפגוע בהנקה ובבריאות התינוק. אין צורך בהתרת לשון רק לצורך אסתטי או מחשש לליקוי בדיבור בהמשך חייו של התינוק. אם אין קושי בהנקה, אין צורך לטפל, אלא להיות במעקב בלבד", מוסיפה גרינברג.

איך מטפלים?

התרת לשון כשלעצמה הינה הליך די פשוט הלוקח דקות ספורות ונעשה על ידי רופא המתמצא בתחום. ההתרה נעשית על ידי חיתוך הפרנולום –קרום הקושר את הלשון, בעזרת מכשיר חד סטרילי, ללא הרדמה, במריחת משחה לאלחוש מקומי. "לאחר הפעולה ייתכן דימום קל ולכן רצוי מיד בסיומה, להניק את התינוק על מנת להרגיעו, או לתת לו מספר לגימות חלב אם שאוב, הידוע בסגולותיו בריפוי פצעים. בהמשך חשוב להניק את התינוק לפי דרישה, תוך שמירה על היגיינה ורחצת ידיים, בפרט אם נוגעים בפה התינוק", מסבירה גרינברג.

ומה הלאה?

בשלושה-ארבעה הימים הראשונים לאחר ההתרה יש לבצע "תרגילים", על מנת לוודא שלא תיווצר הידבקות חוזרת של הרקמה שהותרה. התרגילים פשוטים ויכולים להתבצע על ידי ההורים. "יש להעביר אצבע מתחת ללשון התינוק לרוחב וכן להרים את הלשון בעזרת האצבע, בדגש על המקום שבו שוחררה.

"רוב התינוקות לא ירגישו כאב בזמן הפעולה ולאחריה. אם נראה שהפעולה מכאיבה לו, ניתן לתת משכך כאב המתאים לתינוק", מסבירה גרינברג. לאחר התרת הלשון רצוי שהאם והתינוק יהיו במעקב הנקה צמוד על ידי יועצת הנקה ו/או אחות טיפת חלב, על מנת לוודא שאכן בעיות ההנקה נפתרו והתינוק יונק בצורה נכונה ומספקת עבורו.