תנו לילדים להתלכלך!

לכל אדם פרופיל תחושתי שונה, כלומר, כל אחד תופס ומרגיש גירויים בצורה אחרת. מה שאנו, ההורים, מרגישים כלפי גירויים, אינו בהכרח מה שהילד שלנו חושב, מרגיש או מוכן להתנסות. "בשעת משחק עם ילדים חשוב לזמן להם גירויים שונים, לתת להם להרגיש מרקמים אחרים ולחוות אותם. עם זאת, יש לתת להם לבחור את קצב ההתקדמות המתאימה להם ואת מידת החשיפה הנכונה עבורם כלפי הגירוי", מסבירה מיטל סביליה, מרפאה בעיסוק במרכז להתפתחות הילד במרכז הרפואי הלל יפה.

להתלכלך זה בריא!

מרבית ההורים אינם מרשים לילדיהם להשתמש בצבעי ידיים או גואש, מחשש שילכלכו את עצמם ואת הבגדים, וכמובן, את הבית ותכולתו. עם זאת, חשוב מאוד לאפשר לילדים להתנסות במרקמים שונים כחלק מהתפתחות תקינה.

"חשיפה למגע בחומרים ובמרקמים שונים מסייעת לילדים בהתפתחות ובוויסות החושי שלהם, ברצון ובמוטיבציה לגשת לחומרים שונים בפינות יצירה בגן (גואש, דבק) ולהתנסות בהם, במשחק בארגז החול, במגע ובהתנסות לטעום מאכל חדש ולא מוכר", מסבירה רונית גילת, מרפאה בעיסוק במרכז להתפתחות הילד בהלל יפה.

לכן, כשאתם מחפשים פעילות מעניינת ויעילה לשעות אחר הצהריים, מצאו מקום מתאים לפעילות מלכלכת, שבו תוכלו לשחרר ולהיות פתוחים להתנסות החופשית של הילד ולבחירותיו, ולא תהיו לחוצים מהלכלוך שייגרם. הפשיטו את הילד או הלבישו אותו בבגדים שהוא יכול ללכלך. בחרו שולחן נוח לפעילות, כזה שאפשר לרחוץ, או עטפו את השולחן בניילון או מפה. שימו במרכז השולחן שלולית קטנה של צבע ידיים והמתינו לתגובת הילד.

"ייתכן שייקח זמן מה עד שהילד יגיב בצורה כלשהי. תנו לו את הזמן הדרוש להתבונן בצבע ולחשוב מה היה רוצה שיקרה עכשיו. תנו לו לבחור אם להשתמש באצבע, שתי אצבעות, כף יד אחת או בשתי ידיים. אתם יכולים להצטרף לילד בהתאם ליכולות ולהעדפות התחושתיות שלכם. שימו לב לא להשפיע על בחירותיו. לדוגמה, אם אתם נרתעים מהמגע אל תשקפו את זה באופן מוחצן ליד הילד (איכס, אמא'לה וכדומה), אחרת הוא עשוי לנהוג כמוכם ולא בהכרח לפי העדפות התחושתיות שלו", מדגישה סביליה.

"אם לאחר זמן ממושך נראה כי הילד אינו מוכן לצייר, טבלו אצבע אחת שלכם וציירו נקודות על המשטח. אפשרות נוספת היא להציע לו מכחול, מקל או כל דבר אחר שבאמצעותו יוכל לטבול ולצייר. המשיכו כך עם צבעים נוספים והוסיפו חומרים שונים לפי יוזמת הילד, כמו נצנצים, חול, קלקר ועוד".

פעילות נוספת, המתאימה לחורף, היא לצאת החוצה ולחפש שלוליות. בחורף מרבית ההורים מחפשים דווקא פעילויות המתאימות לבית או מעדיפים ללכת למקום סגור וחם. עם זאת, מומלץ לעתים לצאת החוצה, להתלבש טוב, לנעול מגפי גומי ולחפש עם הילדים שלוליות. "מעבר להנאה הגדולה מהפעילות המשותפת, לקפיצה בשלולית יש השפעה חיובית על ההתפתחות. ילדים מעל גיל שלוש, לדוגמה, אשר לא קופצים וחוששים להתנתק מהקרקע, יכולים למצוא בקפיצה בתוך שלולית מקור למוטיבציה לקפיצה. הקפיצה בשלולית יכולה לעודד אותם לתרגל את הקפיצות בדרך חווייתית. בנוסף, מבחינה תחושתית, הקפיצה בשלוליות חושפת את הילד למגע עם מים ובוץ בדרך מהנה ואטרקטיבית. ישנם ילדים שיעדיפו לעמוד ולהסתכל מהצד, לטבול את קצות המגפיים בשלולית ואולי אחר כך רגל ועוד רגל. לעומתם, ישנם ילדים שייכנסו ויקפצו בהתלהבות רבה כבר מההתחלה".

"כדאי להתבונן בילד שלכם ולכבד את הקצב והרצון האישי שלו להתנסות", מסכמות סביליה וגילת. "ילדים אשר חוששים מהירטבות ממים, יכולים באופן הדרגתי להגיע ולעמוד עם המגפיים בתוך המים ולגלות שהם לא נרטבים כלל, דבר שיכול להפחית מעט את החשש והחרדה מהמים. אותם ילדים יכולים גם לגעת במים או 'לערבב' את השלולית באמצעות ענף או מקל שימצאו בסביבה. תנו לגיטימציה גם לילד אשר נהנה מההירטבות במים ומהלכלוך בבוץ. שחררו מראש את הצורך לשמור על הניקיון וסכמו עם הילדים שאחרי הפעילות בשלוליות, נכנסים ישר למקלחת חמה".