האם ריצה גורמת לפגיעות בברכיים?

בשנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בכמות הרצים ועמה עלייה בפציעות הספורט הנובעות מריצה. הברך היא האיבר שנפצע בשכיחות הגבוהה ביותר במהלך ריצה. עם זאת, מחקרים מראים כי רוב הפציעות נגרמות כתוצאה מ"שימוש יתר", כלומר, מעומסים מצטברים ההופכים לנזקים ולפציעות, שרובן מטופלות באופן שמרני ולא כתוצאה מהרס סחוס.

ריצה גורמת להרס הסחוס - האומנם?

הרס סחוס או מחלה ניוונית של הסחוס (Osteoarthritis) הינו מצב כרוני המאופיין בכאבי ברך, פגיעה תפקודית ופגיעה באורח החיים. "הגורם המרכזי לניוון הסחוס אינו ידוע, אם כי ישנם מספר גורמי סיכון להתפתחותו, כגון משקל יתר, פציעות טראומטיות ונמק של העצם, וגם גורמים נדירים, אך אין לקשרו לריצה. יתרה מכך, ריצה במינונים נכונים, המותאמים למתאמן, אף מגנה על המפרקים", טוען ד"ר ברקוביץ.

האם ריצה גורמת לשינויים ניווניים בברך?

במהלך השנים נעשו מספר מחקרים במטרה לקבוע אם ריצה מהווה גורם סיכון להתפתחות שינויים ניווניים בברך. במחקר שהתפרסם ב- Arthritis Care & Research עקבו במהלך 10 שנים אחר קבוצה של 2,637 רצים. במהלך המחקר בדקו את התפתחותם של שינויים ניווניים בברכיים ונמצא כי ריצה אינה מעלה את שכיחותם. במחקר נוסף השוו קבוצה של 53 רצים למרחקים ארוכים לקבוצת ביקורת במשך 20 שנה. מסקנת החוקרים הייתה כי בקבוצת הרצים לא הייתה שכיחות ייתר של שינויים ניווניים בברך. ממצאים אלה חזרו על עצמם בעוד מספר מחקרים.

"רוב המחקרים מצביעים על כך שריצה אינה פוגעת בסחוס הברך. הביטוי הנפוץ 'שחיקת סחוס' אינו נכון. למעשה, הרס תאי הסחוס אינו נובע מפעולת הריצה, שכן הסחוס הוא רקמה שבנויה לריצה. ריצה מהווה פעילות גופנית חשובה התורמת לבריאות הכללית בכלל והלבבית בפרט. כאורתופד, אני ממליץ על ריצה כיוון שהיא שומרת על מפרק הברך ואינה מעלה את הסיכון להתפתחות אוסטיאוארטריטיס של הברך. עם זאת, כמו כל דבר אחר בחיים, יש לעשות זאת בהדרגה, במינון ובקצב הנכון. יש להתאים את תכנית הריצה לכל אחד באשר הוא, בהתאם למצבו הרפואי, גילו ועוד", מסכם ד"ר ברקוביץ'.