מקום טוב באמצע

פעמים רבות נשאלות שאלות לגבי ילדי האמצע: האם הם עצמאיים וחברותיים יותר מאשר אחיהם? או שמא הם הבלגניסטים והמרדנים במשפחה? סדר הלידה, המציין את מיקומו של כל ילד במערך המשפחתי, הינו אחד הנושאים המעניינים והמרתקים ביותר במדעי החברה, גם אם אינם נטולי מחלוקת. חלק מהמחקרים קובעים כי סדר הלידה הוא בעל השפעה משמעותית על התפתחותו הפסיכולוגית של האדם. "הרעיון הכללי די פשוט. אחים שגדלים יחד חולקים סביבה משותפת, חינוך זהה פחות או יותר, וגם מחצית מהגנים. ההיגיון אומר שיהיו קווי אופי והתנהגות דומים האחד לשני בתחומים רבים. עם זאת, פעמים רבות נבחין באחים השונים זה מזה בצורה די קיצונית, ונדרש הסבר לכך", מציינת אורית מלר, פסיכולוגית בכירה בשירות הפסיכיאטרי לילדים ונוער במרכז הרפואי הלל יפה.

זה הקטן גדול יהיה

הפסיכולוג אלפרד אדלר היה אחד מהתאורטיקנים הראשונים בתחילת המאה העשרים שדיבר על ההשלכות של סדר הלידה במשפחה על מאפייני האישיות, סגנון החיים של האדם ועל התמודדותו עם נושאים שונים, כמו עבודה, אהבה וחברות. ילדים אמצעיים מהווים חידה גדולה לחוקרים. ההשפעות עליהם מורכבות יותר וקשה למצוא דפוסי התנהגות קבועים בקרב אוכלוסייה זו. מצד אחד, הם היו האחים הצעירים למשך תקופת זמן מסוימת, לצד אחיהם הבכורים, אך כשנכנס ילד נוסף למשפחה, הם שינו את הסטטוס שלהם ורוב הזמן הם, למעשה, בעלי שני כובעים; אחים צעירים לבכורים ואחים מבוגרים יותר לאחיהם הצעירים. הם יכולים להיות תלמידיהם של האחים הבכורים, אך גם מורים לאחיהם הצעירים. ברוב המקרים, כשהילד הבכור עוזב את הבית, מצופה מהם לקבל את תפקיד ה"אח הבכור".

"ילדים אמצעיים לעולם לא יהיו לבד. בעוד הילד הבכור חי תקופה מסוימת לבדו, והילד הצעיר ביותר יישאר לבדו כשהאחים הגדולים ממנו יעזבו את הבית, הילד האמצעי תמיד יחיה עם אחים נוספים ולכן לעולם לא יופנו כל המשאבים של ההורים אליו בלבד, דבר שעלול להוות חיסרון מסוים ואף עלול להוביל לדימוי עצמי נמוך של ילד האמצע, בהשוואה לאחיו", מציינת מלר.

ליצן המשפחה

את המודל המבוסס ביותר להבדלי אופי הציע החוקר פרנק סולוֹוֶי, אשר ראה בהם אסטרטגיות שונות להשגת משאבים מצד ההורים. כל ילד באשר הוא מחפש את תשומת ליבם של ההורים. "הילד הבכור כבר הבין כי הדרך הטובה ביותר לליבם של ההורים היא על ידי ריצויים, כלומר, כבר במהלך השנים הראשונות בחייו, הוא לומד כי משתלם לרצות את ההורים כדי להשיג את מבוקשו, בין אם מדובר ביחס מועדף ותשומת לב ההורים, ובין אם מדובר בהסכמתם לתת לו לאכול ממתק ו/או לקנות לו מתנות. הילד השני נדרש להתמודדות שונה. עליו למצוא דרך יצירתית משלו כדי להגיע לליבם של הוריו, זאת לאחר שהבכור כבר תפס את תפקיד "הילד הטוב". בהרבה מקרים עשוי ילד האמצע לתפוס את תפקיד ה'ליצן' במשפחה או את תפקיד המורד", מסבירה מלר.

הילד האמצעי - אמביציוני ומכוון מטרה

במחקר מעניין שבדק את אופן קבלת ההחלטות על פי מיקום האחים במשפחה מתברר כי ילדים בכורים נוטים פחות לשתף אחרים בקבלת החלטות לעומת ילדי הסנדוויץ', שהיו "אלופי השיתוף". נראה כי ניסיון הילדות לימד את ילדי האמצע לא להעריך יותר מדי את הסדר החברתי ההיררכי ולחפש אלטרנטיבות אחרות. פתיחות להתנסויות ולשינויים היא בין מאפייני האישיות הבולטים שבהם נמצא הבדל מובהק ועקבי בינם לבין הבכורים והצעירים. "הסנדוויץ' (ולמהדרין: השוקולד שבסנדוויץ') מגיע לעולם כשכבר יש ילד בבית. ההורים כבר יותר מנוסים, בטוחים ביכולותיהם ורגועים, ובדרך כלל יותר סובלניים. הבכור משמש עבורו כמודל וכמתווך לעולם המבוגרים, והוא פונה אליו כשההורים אינם פנויים, ולכן תלוי פחות בהורים וגם פחות מנסה לרצות אותם ולענות על ציפיותיהם. הרגשת התחרות הזו יכולה להפוך אותו לאדם אמביציוני ומכוון מטרה", מציינת ד"ר טטיאנה אברט, מנהלת השירות הפסיכיאטרי לילדים ונוער במרכז הרפואי הלל יפה. בנוסף, מוסיפה ד"ר אברט, הכישורים החברתיים שפיתח עם השנים והיכולת לשתף פעולה גם עם הבכור וגם עם הקטן, עשויים להטיב עמו בהמשך חייו ולאפשר לו להשתלב בקלות יותר בקבוצת אנשים רב-גילאית. גם בתחום התעסוקתי, הוא ידע לפעול עם הממונה עליו ועם העובדים תחתיו ויתפוס מקום טוב באמצע.

ומה לגבי ההורים?

להורים יש השפעה קריטית על האופי והדימוי העצמי של הילדים במשפחה. תפקיד ההורים הוא "לנהל" את המערך המשפחתי על כל היבטיו, תוך ניסיון להכיר ולסייע לכל ילד לבטא את תכונותיו הייחודיות וליצור נפרדות, בלי "ליפול" לסטיגמות או הנחות מוקדמות. "אם נתייחס לבן הבכור כ'גדול שצריך לוותר', לאמצעי כ'הוא תמיד באמצע, מסכן', ולצעיר כ'הוא הכי קטן, תוותרו לו' - לסטיגמות הללו יהיו השלכות על האופי של כל אחד מהילדים, על דימוים העצמי וכן על מערכת היחסים ביניהם", מסבירה מלר.

חשוב לסייג ולומר שממצאים מחקריים הם הכללות סטטיסטיות. בהחלט ישנם מקרים שבהם דפוסי ההתנהגות המתוארים אינם קיימים ואפילו הפוכים. לא ניתן לעשות הכללה גורפת בלי יוצא מן הכלל, בעיקר לאור השונות הגדולה שיש בהתנהגות בני האדם. על אף המורכבות הקיימת, יש לקחת בחשבון גם את מספר הצירופים הרב שיש בתוך משפחות שונות, כמו אח צעיר מבין שלושה לעומת אח צעיר במשפחה ברוכת ילדים, הפער בגילאים בין האחים, הבדלי מגדר בין האחים, תאומות וכו'.

לסיכום, לכללי המשחק החברתיים אשר מתקיימים בתא המשפחתי ישנה השפעה רחבה על התנהלות האדם, התנהגותו, אופיו ודרך חייו. תגובותיו והתנהגותו של הפרט בחברה יהיו בדרך כלל בנויות על ניסיונות מוקדמים בתא המשפחתי בילדותו אשר סייעו לו לתפוס את מקומו במשפחה בהתאם למסקנותיו האישיות ותגובותיהם של ההורים או גורמים משמעותיים אחרים בסביבתו.