"סודות ששמרתי בבטן" – על תסמונת המעי הרגיש והפתרונות לה

תסמונת המעי הרגיש יכולה להפריע מאוד לתפקוד ולפגוע באיכות החיים

מי מאיתנו לא חווה נפיחות וריבוי גזים בבטן אחרי ארוחה כזו או אחרת? לעתים נגרמים התסמינים בגלל אכילת יתר, לעתים בגלל מאכל שעלול לגרום לנפיחות בבטן, אך לעתים מדובר באנשים הסובלים מבעיות כאלו, ואף חריפות יותר, באופן תמידי. אחת האפשרויות היא שאותם אנשים סובלים מתסמונת המעי הרגיש (או הרגיז) – הפרעה כרונית בתנועתיות המעיים, שהסיבה לה איננה ברורה.

"מדובר בהפרעה בתפקוד, ולא בהפרעה אורגנית", אומרת פרופ' יעל קופלמן, מנהלת המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה. "זהו מצב שיכול להפריע מאוד לתפקוד האדם ולפגוע באיכות חייו, אם כי אין זאת הפרעה חמורה או מסכנת חיים".

ישנם כמה תסמינים להפרעה בתפקוד המעיים, ביניהם:

1. אי נוחות בבטן או כאבי בטן המתבטאים בעוויתות ומתגברים באכילת מאכלים מסוימים או בעקבות מתח נפשי.
2. תחושת נפיחות וריבוי גזים בבטן.
3. יציאות שאינן תקינות: הפרעה בתנועתיות המעיים עלולה לגרום לשלשולים, המופיעים בתדירות גבוהה או מיד לאחר האכילה, או להפך, לעצירות ויציאות המלוות בהפרשת ריר.
4. הקלה בכאבי הבטן לאחר היציאה.

ישנם כאלו שיסבלו מסימפטום אחד או יותר מהנזכרים לעיל, במקביל או לסירוגין.

בכל מקרה, המעי של אנשים הסובלים מהתסמונת רגיש יותר לגירוי של כאב, רגיש יותר להשפעה של מזונות מסוימים ורגיש יותר להשפעה של רגשות על התחושות בגוף.

מי סובל מהתסמונת במיוחד?

תסמונת המעי הרגיש שכיחה מאוד באוכלוסייה – אחד מכל שבעה אנשים סובלים ממנה בדרגותיה השונות, ורבים אינם פונים כלל לייעוץ רפואי. השכיחות הגבוהה יותר היא בנשים (פי שלושה לערך), מסיבות שיכולות להיות קשורות למבנה רגשי או מצב הורמונלי. בדרך כלל התסמונת תבוא לידי ביטוי בגילאי 30 ומעלה, אך גם ילדים יכולים לסבול מאותם סימפטומים של מעי רגיש.

איך אפשר לדעת שלא מדובר בתסמונת מעי רגיש אלא במחלה אחרת?

תסמונת המעי הרגיש היא כרונית, עם תקופות של הטבות והחמרות, ותסמיניה צוינו לעיל. אם מופיעים תסמינים אחרים, באופן חד-פעמי או קבוע, דוגמת כאבי בטן חמורים או קבועים, הקרנה של כאב למקומות אחרים בגוף, דימום ביציאות, ירידה במשקל או עליית חום הגוף יש לבדוק אם לא מדובר במחלה אחרת. 

האבחנה של תסמונת המעי הרגיש נעשית על סמך קריטריונים קליניים ודיווחי החולה.  לעתים יתעורר הצורך לבדוק ולשלול אפשרות למחלות אחרות, כגון אי סבילות לסוכר החלב (לקטוז), אי סבילות לגלוטן, שגשוג חיידקים במעיים, דלקת במעיים, גידול ועוד. אפשרויות הבדיקה הן רבות ומגוונות וכוללות בדיקות דם מסוימות, בדיקות נשיפה, בדיקות עם אנדוסקופ (מכשיר המסוגל להסתכל פנימה אל מערכת העיכול – דרך הפה או דרך פי הטבעת), צילומי רנטגן שונים, ואפילו וידיאו-קפסולה (קפסולה קטנה שבתוכה מצלמה, הנבלעת דרך הפה, מצלמת את המעי מבפנים ושולחת את התמונות אל משדר חיצוני ליצירת סרט).

כיצד מטפלים, והאם יש דרך למנוע את הופעת התסמונת?

"כיוון שלא ברור מה בדיוק גורם לתסמונת, אין דרך להימנע מהופעתה", מסבירה פרופ' קופלמן. "עם זאת, קיימת אפשרות לשלוט בתסמינים ולהפחית אותם באמצעות פעולות שמסדרות את פעילות המעיים במקביל למצב הרוח וההרגשה הפיזית הכללית. מדובר בשינויים באורח החיים, הכוללים שינוי בתזונה והגברת הפעילות הספורטיבית (הליכה, ריקוד) מצד אחד, ועיסוק בפעילויות מרגיעות (יוגה, מדיטציה, האזנה למוזיקה) מצד שני. פשוטים ככל שיישמעו כללים אלו – זוהי הדרך המומלצת לניקוז לחצים רגשיים, כזו שתקל על התסמונת בדרך בריאה". 

השינויים בתזונה צריכים להיות מותאמים אישית לכל אדם. ישנם כאלו שתזונה עשירה בסיבים תסייע להם ניכרות, ואילו אצל אחרים דווקא תגרום להגברת כאבי הבטן והנפיחות. הדבר נכון גם לגבי תרופות המסייעות לשמירת פעילות מעיים סדירה. התרופות צריכות להיות מותאמות לתלונות (שלשול או עצירות לדוגמה) ולתגובה שנצפית אצל המשתמש לאחר שימוש ראשוני בהן. 

נמצא גם שהוספת חיידקים פרוביוטיים לדיאטה (אותם חיידקים "טובים" העוזרים בפעילות הספיגה והתנועתיות במעיים) עוזרת מאוד להפחתת הסימפטומים.

לגבי ההיבט הנפשי של התסמונת, הרי שהמפתח המרכזי כאן הוא העלאת המודעות של האדם לקשר של גוף ונפש ולצורך לטפל גם בו. אחת השיטות לפיתוח מודעות ושליטה היא שיטת הביופידבק.

כיוון שלמעי יש חיבור עצבי עשיר אל מערכת העצבים המרכזית, אצל אנשים רבים תחושות רגשיות של מתח, התרגשות, חרדה, פחד, תסכול, ציפייה, כעס יכולות לבוא לידי ביטוי בשינוי בפעילות הסדירה של המעי. שינוי זה גם יביא ל"תחושות בטן" שיגרמו לשינוי ביציאות, נפיחות וכאבי בטן. 

"כמעט כל אדם ירגיש בשלב כלשהו בחייו את תחושות הבטן האלה בעת התרגשות", טוענת פרופ' קופלמן, "אלא שאצל הסובלים מתסמונת המעי הרגיש הסף נמוך יותר והקשר בין הביטוי הרגשי לביטוי הגופני חזק יותר. קיימת היתכנות שהקשר החזק הזה אף מתווך על ידי מערכת החיסונית רגישה יותר.

"בכל מקרה", מדגישה פרופ' קופלמן, "חשוב לנסות ולטפל בחסמים הרגשיים ולהפחית ולהפיג מתחים. יש לנסות ולהטות את הביטוי הגופני, מכזה הגורם לסבל ולהרגשת מחלה, לעיסוק בפעילות גופנית מהנה, כמו עיסוק בספורט, יצירה, מוזיקה, תרגילי הרפיה ועוד".