על השמנת יתר והקשר לסרטן השד

השמנת יתר הינה אחת מהתחלואות המוכרות והשכיחות ביותר בימינו בקרב האוכלוסייה בארץ ובעולם בכלל. מחקרים רבים מדווחים על קשר ישיר בין השמנת יתר לבין הופעתן של מחלות לב, כלי דם, סוכרת ואף סיכון גבוה לחלות בסרטן השד. "במאמר שהתפרסם במגזין האמריקאי CA CANCER בשנת 2017, נאמר כי בעשור האחרון חלה עלייה משמעותית בקרב נשים הסובלות ממשקל עודף – עלייה שמשפיעה באופן ישיר על הימצאותם של תאים סרטניים בשד", מסבירה ד"ר אולגה קזרין, רופאה בכירה ביחידה האונקולוגית של המרכז הרפואי הלל יפה. "ואם מדברים על מספרים, השמנת יתר מעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד בכ-25%, בפרט בגיל המעבר". המחקר הראה בבירור כי ככל שערך ה- BMIגבוה יותר, כך השכיחות להופעת סרטן השד עולה. יצוין כי הנתונים הללו מתייחסים גם לנשים צעירות וגם לנשים בגיל המעבר. מחקר נוסף, שבדק 495 אלף נשים בטווח של 16 שנים, מצא כי לנשים בעלות משקל עודף, לאחר גיל המעבר, חזר הסרטן בשלב מוקדם יותר, לעומת נשים ששמרו על משקל תקין והקפידו על אורח חיים בריא. עוד צוין כי גם בקרב שיעורי התמותה מהמחלה, נשים עם BMI של 40 ויותר נמצאו בסיכון גבוה פי שניים לתמותה מהמחלה לעומת נשים עם ערך BMI פחות מ-25.

השפעת משקל הגוף על הטיפול התרופתי

בהתאם לסיכון הגבוה לתחלואה בשל סרטן השד עבור אלו הסובלים מעודף משקל, הרי שגם סיכויי ההחלמה מהמחלה פוחתים בשל אותה סיבה בדיוק. "במסגרת הטיפולים התרופתיים ישנם מינונים מחושבים הניתנים למטופל בהתאם לשטח גופו (גובה ומשקל) על מנת שיוכל לקבל את הטיפול ללא תופעות לוואי מוגזמות", מציינת ד"ר קזרין. "אישה ששוקלת 150 ק"ג תקבל אמנם מינון גבוה יותר מאשר אישה ששוקלת 60 ק"ג, אך מחשש להרעלת יתר, המינון יהיה נמוך יחסית למשקל גופה, מה שיביא בסופו של דבר להפחתה בתוצאת הטיפול ואיכותו", מסבירה ד"ר קזרין. אי לכך, הארגון האמריקאי לאונקולוגיה ממליץ פעמים רבות כן לתת מינון תרופתי גבוה לנשים בעלות משקל גוף גבוה, גם אם יסבלו ככל הנראה מתופעות לוואי קשות, על מנת שהטיפול יהיה אפקטיבי יותר.

למה זה קורה?

המקור להבדלים הוא הורמון האסטרוגן, הנמצא בתוך תאי השומן. עודף בתאי שומן גורם לעודף באסטרוגן, והאחרון מגדיל את הסיכון להתפתחות סרטן שד. "עודף בתאי שומן משפיע על המערכת החיסונית כך שהיכולת שלה לאתר ולזהות תאים סרטניים פוחתת. עצם הנוכחות הגבוהה של הורמון האסטרוגן מביא לשינוי ברקע ההורמונאלי. בשד ישנם תאים המכילים את הקולטנים ההורמונליים וככל שיש יותר השפעה של האסטרוגן על הקולטנים ההורמונליים, יש סיכון גבוה יותר להתפתחות סרטן השד", מסבירה ד"ר קזרין.

אז מה עושים?

ההמלצה העיקרית פשוטה וקשורה לניהול אורח חיים בריא מלכתחילה, דהיינו, שמירה על משקל גוף תקין, הקפדה על פעילות גופנית ותזונה בריאה, עשירה בסיבים תזונתיים וצמצום בצריכת סוכרים, הימנעות מעישון וצריכה מבוקרת של משקאות אלכוהוליים, שעשויים לפתח מוטציות בתאים ולהביא להתפתחות סרטן השד. "ישנן המלצות ברורות של האיגודים האירופאי והאמריקאי, אשר קובעים בבירור כי הקפדה על אורח חיים בריא ושילוב של פעילות גופנית משפיעה הן על הסיכוי להתפתחות סרטן השד והן על סיכויי ההחלמה והישנות המחלה בהמשך החיים", מסכמת ד"ר קזרין.

במקרים של תחלואה בסרטן השד במשפחה, יש לבצע בנוסף בדיקה עצמית של השד לעתים תכופות על מנת לאתר גושים חדשים מוקדם ככל האפשר, להיבדק אצל כירורג שד ובקרב נשים לאחר גיל המעבר, להקפיד על ביצוע ממוגרפיה אחת לשנה.

בריאות שלמה!