מכתב תודה

שלום רב,

שמנו י.מ.ב, הוריו של ע' בן ה-1.4, אשר קיבל טיפול במיון ילדים הלל יפה.

אנו כבר שישה ימים בבידוד עקב חשיפה לחולה מאומתת בגן של ע'. ביממה האחרונה חלה התדרדרות במצבו למרות שהוא יצא שלילי לקורונה. רופא הילדים בקהילה הפנה אותנו למיון כדי לטפל בהקאות הקשות ולשלול סיבוכי קורונה כלשהם.

התקבלנו במהירות לחדר שהוסב במיוחד עבורנו כמבודדי קורונה ע"י האחות סיגלית, שהיתה נהדרת. נציין לטובה את פקיד הקבלה הצעיר (סליחה שאיננו יודעים את שמו) שהיה מסביר פנים ומתוק ברמה יוצאת דופן! 

לאחר מכן פגשנו את ד"ר יוסי המקסים, שהיה כ"כ אמפתי, חיובי ונעים. כל הבדיקות ע"י הצוות נעשו במקצועיות מרבית, הומור ויחס אישי. כמה קל להרגיש "נשכח" ועזוב בבית חולים, אך לא זו ההרגשה שקיבלנו מצוות המיון המסור.

לאחר סיגלית, הגיעה יפה המקסימה שסייעה לנו לתת תרופה להקאות.

מאחר והתרופה לא עזרה לייצב את מצב ההקאות הוחלט על מתן עירוי.

ד"ר יוסי וד"ר ציון המקצועיים נכנסו לחדר ובכזה קור רוח ביצעו את כל הפרוצדורות. שמענו את השיר האהוב על ע' "ערב מול גלעד" וזמזמנו כדי שיירגע. אמנם ע' היה נסער מאד, אך ד"ר יוסי וד"ר ציון היו מופלאים.

תודה לאל העירוי עזר. ד"ר יוסי התקשר ואמר שהוא מכין לנו מכתב שחרור.

אחרונה חביבה היתה האחות אילנה, שפגשנו לסיום התהליכים והוצאת המחט.

יצאנו מרוגשים מאד מהחוויה הלא פשוטה, להיות עם תינוק במיון ילדים.

אולי התמזל מזלנו להיות "בבידוד", ובחדר שהוסב למבודדי קורונה. הרגשנו שיש לנו אי ירוק בבית חולים, שהוא רק שלנו.

ניכר כי הצוות עובד ימים כלילות, ללא מנוחה והפסקה, עם דאגה ואכפתיות לאורך כל יום העבודה. אין זה מובן מאיליו כשאנו יודעים ועדים לקושי בו מצויים צוותי הרפואה!

בתוך כל העומס והקושי, זכינו בטיפול מסור, אוהב אדם ומכבד.

אוי לנו אם נשמור מילים כאלה שצריכות להיאמר בקול לעצמנו!

אז רצינו לומר תודה.
י.מ.ב
פרדס חנה-כרכור