דיסקיטיס: המחלה שהתחפשה

היא אינה מחלה ויראלית, וגם אינה מחלה אורתופדית, היא לא פשוטה לאבחון בגלל מדדים חמקמקים בתחילתה, ובעיקר, לא תמיד ברור מה בדיוק כואב לילד, כי הוא עדיין לא יודע לדבר - הכירו את מחלת הדיסקיטיס. מחלה דלקתית, העלולה להתרחש בילדים ובפעוטות בגילאים שבין שנה לחמש שנים, ואשר אבחונה אורך, פעמים רבות, זמן ארוך שבו הילד סובל מכאבים שונים ומחום עולה ויורד. הבשורות הטובות: לאחר האבחון, הטיפול פשוט יחסית, יעיל ביותר, והמחלה אינה משאירה עקבות או גורמת לבעיות התפתחות בעתיד.

"מדובר במחלה דלקתית שיש בה מן החמקמקות", מסביר ד"ר יונס סעיד, מומחה לריאומטולוגיה, סגן מנהל מחלקה פנימית ד' במרכז הרפואי הלל יפה ואחראי המרפאה לריאומטולוגיה בילדים. "בעבודות אקדמיות שונות שנעשו בנידון, נמצא ששכיחות המחלה היא מקרה אחד לכל 35 אלף פניות של ילדים לבית חולים או למרפאה ראשונית. לכאורה, מחלה נדירה. עם זאת, ראוי לציין שבשל תסמיניה, שהם בלתי ספציפיים ובעייתיים לאיתור, בעיקר בתחילתה, הרי שחלק מהמקרים פשוט אינם מאובחנים, ולכן גם לא נרשמים".

תסמינים מרכזיים וקשיי אבחון

מחלת הדיסקיטיס הינה מחלה היוצרת תהליך דלקתי במרווחים שבין חוליות עמוד השדרה, תהליך המתחיל ברקמת החיבור שנמצאת בין החוליות - הדיסק, ולכן השם – דיסקיטיס. הסיבה להיווצרות הדלקת אינה חד-משמעית, וככל הנראה, הגורם העיקרי הוא זיהומי, אך עניין זה נמצא כבר שנים במחלוקת ועד היום טרם הוכח מחולל זיהומי ברור.

"ראוי לציין", מדגיש ד"ר יונס, "כי כאב גב תחתון, שהינו תסמין של המחלה, הוא גם תסמין שכיח בילדים. מספר עבודות בשנים עברו הראו כי כ-50% מהפניות של ילדים בעקבות כאבי גב, נותרו ללא אבחנה כלשהי והכאבים חלפו מעצמם. בדומה, במאמר פרוספקטיבי שפורסם בשנת 2008 בעיתון Pediatric Orthopedic, נסקרו כ-73 ילדים שסבלו מכאבי גב למעלה משלושה חודשים והתאשפזו במחלקה אורתופדית או כירורגית באחד מבתי החולים בקליפורניה, ארה"ב. בעבודה נראה כי רק 13% מתוכם קיבלו אבחנה חד-משמעית בתום הבירור. מכאן, שכשילד מגיע עם תלונות של חום וכאבי עצמות או קשיים ללכת, לא בהכרח תיבדק מיד האפשרות לדיסקטיס".

כאמור, המחלה פוגעת בילדים בין שנה לחמש, כאשר, בדרך כלל, הפגיעה מתרחשת בעמוד השדרה המותני. ישנו גם ביטוי למחלה בגילאים מבוגרים יותר, אשר מתבטא בזיהום של עצמות החוליות (אוסטאומיליטיס), ואז הביטוי הוא של מחלה עם חום גבוה במיוחד, כאבי גב ותמונה קלינית סוערת יותר מאשר בפעוטות.

איך יודעים שזה דיסקיטיס?

לאור התסמינים הלא-ספציפיים בתחילת המחלה, האבחון יכול לקחת מספר שבועות עד שהתמונה הופכת סוערת יותר, וכך גם חד-משמעית וברורה יותר מבחינה קלינית. "הבעייתיות העיקרית היא שלאורך כל הזמן הזה הילד סובל מאוד, למרות שהבדיקות נראות פחות או יותר תקינות", מסביר ד"ר יונס. "ההורה מקבל תשובה בסגנון: 'זה וירוס שיעבור מעצמו', תשובה שכמובן אינה מספקת כשהורה מוצא עצמו ער לילות שלמים עם ילד שסובל ללא מענה". מדובר בתופעות כגון כאבי גב תחתון, צליעה שהולכת ומחמירה, סירוב ללכת, חום שבא והולך, קושי של הילד לקום משינה ארוכה (בגלל כאבי עצמות ומפרקים), חוסר תיאבון ועוד.

האבחנה, כאמור, לא פשוטה, ונעשית על ידי שילוב של ממצאים קליניים הלוקחים בחשבון את התלונות שהוזכרו לעיל וכן הדגמת רגישות בניקוש מעל עמוד שדרה, בשילוב בדיקת הדמיה שמראה פגיעה במרווחים הבין-חולייתיים (היצרויות בין החוליות ודלקת, או הרס בחוליות הצמודות לדיסק הפגוע). יש לציין כי בשלביה המוקדמים של המחלה, צילומי ההדמיה (רנטגן) לא תמיד יעידו על דיסקטיס או יבדילו בינה לבין זיהום בחוליות. אי לכך, חשוב לצרף לבדיקה זו גם בדיקות דם מתאימות, כגון שקיעת דם ובדיקת CRP (בדיקה לחלבון המיוצר בכבד ורמתו בזרם הדם עולה בנוכחות תהליכים דלקתיים שונים).

האבחון ייעשה לרוב באשפוז, שבמהלכו נסקרת ההיסטוריה הרפואית של המטופל, מתבצעת בדיקה פיזית תוך חיפוש רגישויות בעמודה השדרה, וכאמור, בדיקות דם שונות ובדיקות דימות. בגיל צעיר לפעמים לא ניתן למקם את הדלקת, לכן מבצעים במקביל לצילומים הראשוניים מיפוי עצמות. לרוב, תוך כדי ביצוע הבירור כבר מתחיל להינתן טיפול נוגד דלקת, ובמידה שהחשד לדיסקיטיס גבוה, אף ניתן טיפול אנטיביוטי.

הטיפול בדיסקטיס וההשלכות על הילד בעתיד

הטיפול המקובל בדיסקטיס הוא מתן אנטיביוטיקה תוך-ורידית במסגרת האשפוז, והמשך מתן אנטיביוטיקה דרך הפה במסגרת הביתית. במקביל, המטופלים מקבלים טיפול נוגד דלקת ובמידת הצורך נוגד כאבים לשם הפחתת הבצקת המקומית והקלה על הכאבים (הבצקת נוצרת במרווחי עמוד השדרה והיא זו יוצרת את הלחץ והכאבים).

"ראוי לציין", מדגיש ד"ר יונס, "שמשעה שאכן אובחן המטופל כלוקה בדיסקטיס, הטיפול עצמו, אף על פי שלא הוכח חד-משמעית עד היום שהמחלה נגרמת על ידי מחולל זיהומי, הוא אנטיביוטי למשך מספר שבועות. מה שכן הוכח הוא שהטיפול מביא להקלה משמעותית תוך ימים ספורים, ולהבראה תוך מספר שבועות".

עוד מציין ד"ר יונס כי בדרך כלל למחלה ולטיפול בה אין השלכה על התפתחות הילד - רוב הילדים יבריאו ללא נזק עתידי, ויחזרו לפעילות מלאה תוך מספר שבועות.

בתוך כך, חשוב להזכיר כי ישנו סוג של דיסקטיס שאינו זיהומי והוא משני למחלות ריאומטיות כגון דלקת חוליות מקשחת (דלקת מפרקי עמוד שדרה ואגן), דלקת מפרקים פסוריאטית (דלקת מפרקים ממנה סובלים חולי פסוריאזיס עורי, הפוגעת בעמודה שדרה ובאגן) ועוד. דיסקיטיס עלולה להיות אחד הסיבוכים של המחלות שצוינו, אם כי מדובר, לרוב, במטופלים מעל גיל 20.

"למרות שמדובר במחלה שאינה פשוטה לאיתור", מסכם ד"ר יונס, "הרי שתשומת הלב של ההורה לתסמינים שצוינו לעיל והעלאתם בפני הרופא המטפל בצורה מפורטת, תוכל לסייע לרופא עצמו לחשוד כי ייתכן שאין מדובר במחלת חום רגילה, אלא בדיסקטיס. עם זאת, חשוב גם לזכור כי, בשלביה הראשונים, גם בדיקות מקיפות לא תמיד יעידו באופן מובהק על דיסקטיס. אי לכך, בזמן הבירור חשוב גם לשתף רופא מתחום המחלות הזיהומיות ורופא מתחום הריאומטולוגיה. כמו כן, במידה שמדובר במחלה ריאומטולוגית וישנו חשד לדיסקיטיס משנית, הרי שמעורבות של ריאומטולוג בטיפול והמשך הבירור הכרחית".