סרטן הערמונית הינו אחד מסוגי הסרטן השכיחים ביותר בקרב גברים בישראל ובעולם ומהווה הגורם הרביעי בשכיחותו לתמותה מסרטן בקרב גברים בישראל, לאחר סרטן הריאה, המעי הגס והלבלב. סרטן הערמונית מאופיין על ידי גדילה לא סדירה של הרקמה והיווצרות גוש גידולי אשר עלול לחדור לאיברים סמוכים או להתפשט לאיברים מרוחקים. בשנים האחרונות מאובחנים בישראל מדי שנה מעל ל-2,400 מקרים חדשים של סרטן הערמונית.
"עקב שכיחותה הגבוהה של המחלה, הושם דגש על גילוי מוקדם, שעשוי לאפשר החלמה מלאה כתוצאה מהטיפול. לעתים לא יופיעו כלל תסמינים מוקדמים, ולכן ישנה חשיבות רבה לאבחון המוקדם", מציין ד"ר גאלב לדאוי, רופא בכיר במחלקה האורולוגית במרכז הרפואי הלל יפה.
האבחון מבוסס על בדיקת דם ל-PSA, שהינו חומר חלבוני שהערמונית מפרישה, בשילוב של בדיקה ידנית רקטאלית של חלחולת הערמונית. במקרים של חשד לסרטן, תילקח דגימה לביופסיה בעזרת מחט מהערמונית.
ד"ר לדאוי מהמרכז הרפואי הלל יפה בעת בדיקת ערמונית משולבת
ביופסיה של הערמונית לאבחון או שלילה של גידול בבלוטה מתבצעת כיום בעולם על ידי טכניקה טרנסרקטאלית מונחית אולטרה-סאונד. בעבר, השתמש הרופא באולטרה-סאונד כדי להתכוונן לגוש על ידי האצבע הבוחנת, מבלי לדעת במדויק את מיקום הגידול בתוך הערמונית ("ביופסיה עיוורת"). עם התפתחות אמצעי ההדמיה, נלקחה הביופסיה בהנחיית אולטרה-סאונד, שהדגים אזורים חשודים לגידול. עם זאת, רבות מהביופסיות הניבו מידע מטעה, מאחר שבנוכחות גידולים קטנים מיקרופוקליים פעמים רבות הייתה הביופסיה מפספסת אזורים אמיתיים קטנים אך משמעותיים, כלומר, מספר הגידולים החמורים שלא זוהו הגיע לשיעורים של עד 35%.
לאחרונה, פותחה שיטה חדשה לדגימה ממוקדת מהערמונית, נתמכת MRI, הקרויה "ביופסיית פיוז'ן". הבדיקה נעשית בעזרת MRI של הערמונית, ומסוגלת לזהות גידולים משמעותיים באחוזים גבוהים. כמו כן, לראשונה ניתן גם לזהות, למדוד ולדגום באופן סלקטיבי את המוקדים החשודים. הבדיקה ניתנת לביצוע בהרדמה מקומית או בהרדמה כללית.
בשיטה זו, הרופא מדגים את הערמונית בזמן אמת באמצעות האולטרה-סאונד, תוך כדי צפייה בתמונות מה- MRI של הערמונית, שבוצע קודם ואוחסן במכשיר. צילומי ה-MRI והאולטרה-סאונד מתמזגים בו זמנית באמצעות טכנולוגיה דיגיטלית המאפשרת לסמן במדויק את המוקדים החשודים לגידול. מוקדים אלו מפוענחים ומסומנים עוד קודם על ידי רדיולוג. בעזרת טכניקות התהודה המגנטית, נוצר שחזור תלת-ממדי של הערמונית, ועל המודל המשוחזר מתבצעת הביופסיה במוקדים שסומנו בערמונית.
לסיכום, מציין ד"ר לדאוי: "ביופסיה ממוקדת באמצעות הנחיית תהודה מגנטית וסונוגרפית מציעה דרך לאתר ולדגום אזורים חשודים לסרטן בדיוק מרבי. במחקרים שונים נמצאו שיעורי הצלחה של עד 90% לאבחון או שלילה של גידול בערמונית. מיזוג התמונות מספק לאורולוג אמצעי מדויק ויעיל לאבחון המחלה וטיפול בה. בעתיד, עשוי השימוש ב-MRI לתפוס מקום נכבד, בנוסף לאבחון, גם בטיפולים ממוקדים ובמעקב".