הופכים כתף: ניתוחי כתף חדשניים

כ- 80% מהמנותחים חוזרים לתפקוד יומיומי מלא אחרי ניתוח "החלפת כתף הפוכה"

כאבים בכתף הם הבעיה השכיחה ביותר בתחום האורתופדיה, אחרי בעיות ופגיעות גב.

הכתף היא המפרק המורכב ביותר בגוף. היא בנויה מארבעה מפרקים המאפשרים טווחי תנועה מקסימאליים במספר מישורים:

מפרק אחד: בין ראש עצם הזרוע (מכונה "עלי") ובין הגלנואיד – משטח עצם השכמה (מכונה "מכתש").

מפרק שני: בין עצם הבריח לזיז בשם אקרומיון (זיז של עצם השכמה).

מפרק שלישי: בין עצם השכמה לכלוב הצלעות.

מפרק רביעי: בין ראש עצם הזרוע לבין המשטח התחתון של האקרומיון, וביניהם מפריד גיד.

תנועה רגילה של הרמת היד כרוכה בתנועה משולבת של כל המפרקים יחד.

הכתף עצמה מיוצבת באמצעות רצועות (בשכבה הראשונה) ובאמצעות שרירים וגידים (שכבה שנייה). פגיעה בכל אחת מהשכבות הללו גורמת להגבלה בתנועה ולכאבים.

"לרוב", מדגיש ד"ר גיל לאופר, אורתופד בכיר ומומחה לרפואת הכתף במחלקה אורתופדית ב' של המרכז הרפואי "הלל יפה", "הסובלים מפגיעות כתפיים הדורשות התערבות ניתוחית חריגה כפי שמציע ניתוח החלפת כתף הפוכה הם אנשים מעל גיל 65, שאימצו את הכתף באופן יוצא דופן לאורך זמן, עד כדי כך שנוצרו שחיקה, חוסר איזון בין השרירים וקרע מסיבי בגידי שרוול מסובב, וכתוצאה מכך הגבלת תנועה משמעותית. קיימת נטייה מוגברת לכך באנשים שעבדו או עובדים בעבודת כפיים הדורשת הרמת ידיים מעל לגובה הכתף בעבודות כגון סבלות, מכונאות עיצוב שיער ועוד".

אנשים אלו סובלים במשך תקופה ממושכת מכאבים חריפים באזור הכתף והזרוע, המוחמרים בעת השינה (ואף מעירים מהשינה). בירור מעלה כי קיים קרע בגידי שרוול מסובב, לעתים הקרע לא ניתן לתיקון בשלב זה, ולעתים החולה דוחה החלטה על תיקון הגיד ומגיע למצב שבו הוא מתקשה בביצוע פעולות טריוויאליות כגון התלבשות והתפשטות. 

הגיד הוא הרקמה המחברת בין השריר לעצם. זוהי רקמה  שאינה מתכווצת ויש לה אורך וטווח אחידים וקבועים. אחת הבעיות השכיחות ביותר של הכתף היא דלקת בגיד. הדלקת נוצרת כאשר ישנו חוסר איזון בין השרירים בכתף וחולשה של שרירי השרוול המסובב.

כאשר הדלקת אינה מטופלת כראוי יכולים להיווצר קרעים בגיד שהם תוצאה של שחיקה של הגיד ועיכול הגיד על ידי חומרים המופרשים כתוצאה מהדלקת.

"הטיפול השמרני בגידים קרועים", מסביר ד"ר לאופר, "הוא טיפול בעזרת פיזיותרפיה, כדורים נוגדי דלקת ועוד. במצב שבו הטיפול השמרני אינו מועיל, נעשה, בדרך כלל, תיקון של הגיד בניתוח אורתופדי בשיטה אנדוסקופית או רגילה (תלוי בסוג הפגיעה)".

מתי משתמשים בניתוח "החלפת כתף הפוכה"?

אולם, במקרים שבהם המטופל סובל מקרעים גדולים ומשמעותיים שלא ניתן "לתקן" בניתוח רגיל, כלומר ישנו הרס סופי של גידי הכתף והשימוש ביד הפך מוגבל מאוד מכיוון שאין גידים שייצבו את התנועה, ויעזרו בהרמת היד, יבוצע ניתוח "החלפת כתף הפוכה".

הניתוח מערב השמה של פרוטזה, שבחלקה היא בעלת מבנה עגול ומיוחד המשנה את מבנה הכתף ולמעשה הופך אותו. ההיפוך יוצר מצב שהמכתש והעלי מתחלפים במיקומם, כך שהעלי עולה על עצם השכמה והמכתש עולה על ראש עצם הזרוע, זאת בניגוד למצב הרגיל.

שינוי מבנה הכתף יוצר מצב שבו אפשר לייצב את הכתף ולחזק את כוחו של שריר הדלתואיד (שריר הכתף האחראי על הרמת היד). במצב חדש זה יכול המטופל לבצע תנועות מלאות של הכתף רק בעזרת שריר הדלתואיד ללא עזרת גידי השרוול המסובב (הגידים שנקרעו).

"הניתוח מאפשר ביטול של הצורך בהסתייעות בגידים שנקרעו, ואף נותן לשריר כוח ותנופה גדולים יותר בשל המצב ההפוך", מסביר ד"ר לאופר. "בפשטות, לאחר הניתוח יכול המטופל, שכמעט ולא היה יכול להזיז את היד קודם לכן, לבצע את התנועות כבעבר, לעתים אף בצורה קלה יותר".

אחוזי ההצלחה של הניתוח שעליהם מדווח ד"ר לאופר הם גבוהים ביותר – כ- 80% מהמנותחים חוזרים לתפקוד יומיומי מלא והיעלמות כמעט מלאה של הכאבים. 20% מהמנותחים הנותרים מדווחים על אפשרות של תנועה שאינה אופטימלית, אך תוך הפחתה משמעותית בכאבים. זמן ההחלמה מהניתוח הוא כחצי שנה ומלווה בטיפולים פיזיותרפים מתאימים ומעקב אורתופד.

עם זאת, אין ספק שהשינוי המהותי הוא באיכות חייהם של המטופלים שבמשך תקופה ארוכה היו מוגבלים מאוד בתנועה, וכעת חזרו לשגרת חייהם ולתפקוד מלא.