איך נתמודד עם המצב?

רויטל בן מוחה

אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה קשה וכואבת. מדי יום שומעים עוד ועוד סיפורים מצמררים. בוכים, חרדים לשלומנו וכואבים על לכתם של חיילים ואזרחים חפים מפשע – ילדים, נשים, מבוגרים וקשישים. מודאגים לשלומם של החטופים והנעדרים. ביום אחד כולנו התעוררנו למציאות שונה ואכזרית שלא הכרנו. אימהות שחוששות לצאת מהבית כשמחשיך, אחרים שלא מצליחים להירדם בלילה, ילדים שמפחדים לישון לבד וכאלה שנשאבים לתוך החדשות כדי להיות מעודכנים כל העת.

"השגרה של כולנו נקטעה בבת אחת וקמנו למציאות שונה שלא הכרנו. התחושות של אובדן שליטה ופחד הן תגובות נורמטיביות וטבעיות למצבים כאלה ועשויות להימשך זמן מה", מציינת הפסיכולוגית הקלינית רויטל בן מוחה, אחראית במערך בריאות הנפש של המרכז הרפואי הלל יפה. עם זאת, מדגישה בן מוחה, לרוב תחושות אלה הולכות ופוחתות עם הזמן ורובנו מצליחים אט אט להסתגל למצב החדש. כדי לעבור את התקופה הקרובה טוב יותר, ממליצה בן מוחה על שלושה כלים שיסייעו לכולנו בתקופה מאתגרת זו:

להרבות בטוב ולצמצם במזיק

"אני ממליצה לכל אדם, בין אם מבוגר ובין אם ילד, לבחור בכל יום לעשות משהו חיובי שיגרום לו להרגיש טוב, לדוגמה לפגוש חברים, לדבר איתם, לעסוק בפעילות גופנית, לאפות, לצפות בסרט, לעשות אמבטיה חמה. ישנם כאלה ששואבים עידוד מתפילה או מדיטציה, אחרים אוהבים לפתור תשבצים או סודוקו ורבים מוצאים משמעות ונחמה בהגשת עזרה לזולת. המטרה היא למצוא משהו שיגרום לנו להרגיש טוב יותר וירומם את מצב הרוח שלנו", מציינת בן מוחה.

האמירה "באתי לחזק ויצאתי מחוזק" אינה אמירה של מה בכך. הרבה אנשים שמגיעים לתרום ולסייע יוצאים עם הרגשת סיפוק גדולה. עצם הנתינה וההתנדבות מחזקים את תחושת המשמעות והסולידריות אצל רבים מאתנו.

כל אחד יכול לתרום בדרכו: אחד יכול לסייע באיסוף תרומות, השני מנגן והשלישי יכול לארח חברה לקשישים בודדים. מנגד, יש לבחור התנהגות אחת שאותה נרצה להפחית כך שבכל יום נחליט מה לא לעשות, לדוגמה, לצמצם את שעות הצפייה בחדשות. "ידוע כי חשיפה ממושכת לחדשות יכולה להעצים את התחושות הקשות שלנו, לעורר בנו יותר חרדה ואי שקט, עצבות וכאב. אפשר לקבוע זמן מסך מוגדר לצפייה, כמובן תוך גילוי אחריות להישאר מעודכנים באפליקציה של פיקוד העורף".

שגרה מבורכת

השגרה מסייעת לנו לשמור על תפקוד תקין גם בימים מורכבים וסוערים והיא ביטוי לצפוי ולמוכר בחיינו, כך שלצד השינויים וההתאמות הנדרשות, נשתדל, כמה שאפשר, להקפיד על סדר יום, עשייה ושעות שינה מספקות, בפרט בקרב ילדים. "אם, לדוגמה, הילדים רגילים שקוראים להם ספר לפני השינה, חשוב להמשיך את ההרגל הזה ולהראות להם שישנם דברים שלא השתנו. גם לנו המבוגרים, אם אנו עוסקים בפעילות גופנית פעמיים-שלוש בשבוע, חשוב להתמיד ולהמשיך בכך. ככל שנשמור על שגרה מסוימת, נקפיד על שעות שינה מספקות ונהיה רגועים יותר – רמת התפקוד שלנו תהיה טובה יותר לאורך זמן".

שיתוף ובניית חוסן

חשוב לתת מקום ולבטא רגשות, פחדים, חרדות, תחושות של אבל ואובדן. לצד זאת, כאשר ישנה פתיחות ומוכנות לכך, יש לעודד חשיבה חיובית המכוונת להתמודדות ותקווה. להישיר מבט אל המציאות, תוך הכרה בסבל הבלתי נתפס, בכאב ובהרס, ויחד איתו בגילוי הנחמה, בסולידריות, באחדות, בנתינה ובמסירות. "כולנו מאוחדים בציפייה ובתקווה לימים שקטים וטובים יותר. לצד הקושי הרב אנחנו מגלים מחדש את יכולותינו כחברה איתנה הפועלת עבור הזולת ועבור לוחמיה בנתינה אינסופית מרגשת ומרחיבת לב.

גם עבור ילדינו, ישנן כמה דרכים להעלות את תחושת השליטה והחוסן שלהם, לדוגמה, לתת להם את זכות הבחירה – לבחור סרט לצפייה משפחתית, לבחור מה לאכול בארוחת הערב או להחליט אילו בגדים ילבשו. בנוסף, גם הם יכולים לקחת חלק ולהצטרף לרוח הנתינה וההתנדבות, לדוגמה, להכין ציורים ומכתבים אותם ניתן לצרף לחבילות או לבחור מוצרים בסופר לתרומה ועוד".

לסיכום, מציינת בן מוחה: "זוהי תקופה קשה ומורכבת. חשוב להבין, כל התחושות העולות טבעיות ונורמליות למצב זה. לצד תחושת אובדן השליטה והחששות שעולים, עלינו להתמקד בחוסן של כל אחד מאתנו: לזכור שיש לנו משאבים פנימיים שמסייעים לנו בהתמודדות, להקיף את עצמנו בחברים, בני משפחה וגורמי תמיכה, ולדעת שנעבור את הימים האלה יחד חזקים ואיתנים.

"במידה שהתחושות ממשיכות ללוות אתכם לאורך זמן, ניתן לפנות למערך בריאות הנפש בכל הארץ, בין אם דרך קופות החולים וגם אצלנו, במרכז הרפואי הלל יפה".