במרכז הרפואי הלל יפה מדווחים על עלייה במספר הנשים הפונות לחדרי המיון עם תלונות על כאבים בחזה. אחת מהן היא אתי, ששני בניה גויסו ללחימה בדרום, ואובחנה עם "תסמונת הלב השבור" – כשל לב זמני הנגרם כתוצאה מלחץ או מועקה נפשית חמורה
20/11/2023
אתי בת ה-49 מחדרה היא אם לשלושה בנים. שניים מהם גויסו למלחמה. הבכור לוחם מילואים בגבעתי, והאמצעי – לוחם בגולני, שהוקפץ ב-7 באוקטובר ללחימה בדרום וכעת נלחם בעזה ולא יצר קשר מזה שלושה שבועות. במהלך החודש האחרון חשבה אתי שהיא מצליחה להתמודד בגבורה עם הסיטואציה ושעל אף הסטרס המובן מאליו, היא יחסית בסדר.
לפני כשבוע וחצי, בזמן שהייתה בעבודה, חשה ברע והתעלפה, אך לא ייחסה לכך חשיבות. מספר ימים לאחר מכן, בזמן שישבה עם חברותיה, קיבלה הודעת ווטסאפ שהמפקד של בנה נפצע קשה בעזה. בין רגע החלה להרגיש דפיקות לב מואצות ורעד בברכיים, ואיבדה את הכרתה. היא פונתה באמבולנס למרכז הרפואי הלל יפה, ולאור תוצאות בדיקת האק"ג הוכנסה בדחיפות לצנתור. בצנתור נראה כי עורקי הלב שלה תקינים ומה שאתי עברה הוא למעשה "תסמונת הלב השבור". היא אושפזה ביחידה לטיפול נמרץ לב.
מאז אירועי ה-7 באוקטובר ותחילת מלחמת "חרבות ברזל" אין כמעט אדם בישראל שלא חווה לחץ, מועקה או חרדה בעקבות המצב. במרכז הרפואי הלל יפה מדווח כי בשבועיים האחרונים חלה עלייה משמעותית במספר הפניות, דווקא של נשים צעירות בגילאי חמישים, עם תלונות אופייניות להתקף לב – בין אם התקף לב אמיתי ובין אם "תסמונת הלב השבור", שבשמה המקצועי נקראית טקצובו (Takotsubo cardiomyopathy).
פרופ' אריאל רוגין והאחות טל ורדי בבדיקה עם אתי ביחידה לטיפול נמרץ לב של הלל יפה
"תסמונת זו היא מצב רפואי שבא לידי ביטוי בירידה זמנית של תפקוד שריר הלב, המתרחשת לרוב כתוצאה מלחץ נפשי משמעותי, כגון מוות של אדם קרוב, פיטורים, גירושים וכדומה. הסטרס ידוע כגורם המעלה את הסיכון לחלות במחלות שונות, ביניהן מחלות לב. בתסמונת זו, בתגובה לסטרס, הגוף מייצר כמויות אדירות של אדרנלין, המגיעות במהירות לשריר הלב וגורמות לו להרעלה וכתוצאה מכך להיחלש באופן זמני, בדומה למתרחש בעת התקף לב", מסביר מנהל מערך הלב במרכז הרפואי הלל יפה פרופ' אריאל רוגין.
"מחלות לב ידועות ונפוצות יותר בקרב גברים. לראשונה נוצר מצב בו יותר נשים מאושפזות ביחידה לטיפול נמרץ לב מאשר גברים. מדובר בנשים צעירות, כאשר המשותף לכולן הוא שהן אימהות לחיילים המשרתים ביחידות קרביות בעזה. כולן התלוננו על תסמינים הדומים לאלה של התקף לב, כגון כאבים חזקים בחזה, קשיי נשימה והזעה מוגברת, אשר מופיעים לרוב בין דקות לשעות מרגע החשיפה לאותו אירוע מלחיץ", מסביר פרופ' רוגין. "למטופלות אלו שינויים בתרשים האק"ג הדומים לאוטם שריר הלב והן מוכנסות לצנתור על מנת לבחון את אופן התכווצות שריר הלב ואם ישנן חסימות כלשהן בעורקים. ברוב המקרים, לא נצפו חסימות, ולכן ניתן לקבוע באופן כמעט ודאי, שמדובר בתסמונת הלב השבור. אצל חלק מהנשים אכן היה אוטם שריר הלב כתוצאה מחסימת עורק, למרות שמבנה העורק היה יחסית תקין. נשים אלה לקו באוטם שריר הלב קלאסי, הפעם לא כתוצאה מגורמי סיכון, אלא מסטרס".
מה עושים?
הטיפול הוא על ידי מתן תרופות במטרה לשפר את תפקוד הלב ומעקב קרדיאלי. יש לציין כי על אף התחושות המלחיצות בקרב מי שלקתה בתסמונת, במרבית המקרים תסמונת הלב השבור חולפת מאליה, מבלי להותיר כל סימן, והלב חוזר לתפקוד תקין מספר ימים לאחר מכן.
"בימים קשים אלה, נסו להרגיע את הנפש, בין אם על ידי פעילות ספורטיבית, מדיטציה או כל דבר שעושה לכם טוב. מאידך, מחלת לב עלולה לפגוע גם בנשים, ולכן במידה שאתן חשות לחץ חזק בחזה, קושי בנשימה או כל הרגשה חריגה, יש לפנות בהקדם לבירור רפואי", מסכם פרופ' רוגין.