עוברים את חופשת הפסח בהצלחה

תקופה זו, לפני חג הפסח, הינה אחת מהתקופות העמוסות והמאתגרות בשנה. רובנו עסוקים בניקיונות, ארגון וחידוש הבית, ובנוסף צריכים להתמודד עם הילדים שיוצאים לחופשה מוקדמת. ואם לא די בכך, גם המצב הביטחוני במדינה לא מקל על הסיטואציה.

 

לא מעט ילדים מתקשים להתמודד עם מעברים ושינויים בחיים. הם זקוקים לשגרה ויציבות, לדעת שבכל בוקר הם קמים ומתארגנים לגן או בית הספר, חוזרים בצהריים הביתה, נפגשים אחר הצהריים עם חברים או הולכים לגן השעשועים, אוכלים ארוחת ערב, מתקלחים והולכים לישון וחוזר חלילה. בחופשים ארוכים השגרה מתערערת וישנם ילדים החווים אי אלו קשיים שבאים לידי ביטוי בהתפרצויות זעם, אלימות, בכי קיצוני ועוד.

 

מימין לשמאל: רונית מלר נופים ושירה יצחקי כהן

 

רונית מלק נופים ושירה יצחקי כהן, מרפאות בעיסוק במכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי הלל יפה, מציעות חמישה טיפים שיסייעו לכם לצלוח את חופשת הפסח בצורה טובה יותר: 

 

הטרמה מראש

- מומלץ להסביר לילדים מה צפוי לקרות ואיך הולכת להיראות שגרת הימים הבאים. להסביר להם שיש חופש ארוך יחסית מהגן/בית הספר ושבמהלך החג יהיה יותר זמן לפגוש משפחה וחברים, כך שירגישו פחות אי-ודאות. 

 

לוח פעילות

- מומלץ להכין לוח פעילות שירכז את כל הפעילויות המתוכננות לחופשה. כדאי להכין טבלה מסודרת, שבה תקבעו מה עושים בכל יום. תכנון מראש מפחית אי-ודאות וגורם לתחושת ביטחון ויציבות גבוהה יותר אצל הילדים. 

 

שתפו את הילדים בניקיון וסידור הבית

- תנו לילדים להתנסות בסחיבת דברים בהתאם למשקל גופם, לנקות אבק עם מטלית, לסדר את ארונות הבגדים - כך תגבירו את תחושת השייכות שלהם ותחזקו את הביטחון האישי. פעילויות אלה מפעילות את שרירי הגוף, ומייצרות תחושה עמוקה שמווסתת ומרגיעה את הגוף. 

 

סביבה שקטה

- כדאי לייצר לילדים סביבה שקטה שבה יוכלו לשבת ברוגע, עם עצמם, ולווסת את כל הגירויים שמסביב. 

 

נסו לשמור על זמני שגרה גם בחופשה

- אמנם קשה לשמור על שגרה בזמן חופשה ובפרט כשהמצב הביטחוני לא בהכרח מאפשר לנו להתנהל כרגיל, אבל נסו בכל זאת לאכול ארוחת ערב משותפת ולהשכיב את הילדים הקטנים לישון בשעה לא מאוחרת, כדי שהשינוי בסדר היום לא יהיה קיצוני מדי עבורם.

 

 

 

התפרצויות זעם והתקפי בכי? יש מה לעשות!

 

הורים רבים פונים למכון להתפתחות הילד על רקע קשיי ויסות של ילדיהם, שבאים לידי ביטוי בבכי, התפרצויות זעם, אלימות ועוד. ילד שחווה גירויים סביבו בעוצמה רבה מדי עלול להגיב בתוקפנות כלפי אחרים מתוך סטרס שהגוף נמצא בו ולאו דווקא על רקע רגשי. הרבה פעמים ההורים מתקשים להחליט איזה סוג טיפול מתאים יותר לילד - האם לפנות לפסיכולוג, ריפוי בעיסוק או בכלל קלינאית תקשורת? להלן רשימת שאלות שתסייע לכם לקבל החלטה: 

• האם הילד מראה קשיי ויסות, מוסח מגירויים ומתקשה להתרכז? 
• האם הילד מתקשה להתמודד עם הפסד או להמתין לתורו במשחק? 
• האם הילד מתקשה להתארגן ואתם מאחרים כל בוקר? 
• האם הילד מסרב ללכת יחף על חול, דשא או אבנים? מסרב לרחוץ ידיים ופנים ולצחצח שיניים? 
• האם הילד מסרב לאכול מאכלים במרקמים ובטעמים מסוימים? 
• האם הילד נמנע מטיפוס בגני משחקים? או מסרב לעלות על הנדנדות ו/או המגלשה? 
• האם הילד נמנע מציור או כתיבה?

במידה שעניתם תשובה חיובית על רוב השאלות, כדאי שתשקלו ביקור אצל מרפאה בעיסוק לצורך אבחנה מדויקת יותר. מרפאות בעיסוק במכון להתפתחות הילד מטפלות בילדים בעלי קשיים מוטוריים, קוגניטיביים ותחושתיים מגיל לידה ועד גיל תשע. הן מתמחות באיתור הגורמים המעכבים את התפתחותם התקינה של הילדים ונותנות מענה למגוון קשיים המשפיעים על תפקודם והשתתפותם בבית, בגן, בבית הספר ובחברת ילדים אחרים.

 

ליצירת קשר עם המכון להתפתחות הילד במרכז הרפואי הלל יפה יש לחייג 6742*