קשה לנשום: איך מתמודדים עם האובך

חולות מאפריקה ורוח שמעיפה אותם ישירות לתוך הגרון, העיניים והאף. רוב האנשים מחכים שהאובך שפקד את ארצנו כבר מספר פעמים יחלוף במהירות ויפנה מקום למזג אוויר אביבי בהתאם לעונה. אבל, לילדים, נשים בהריון, קשישים וחולים במחלות כרוניות של הנשימה, האובך יכול להיות יותר מתופעה חולפת ובלתי נעימה, אלא תופעה שממש מזיקה לבריאות.

"אובך הוא תופעה של הימצאות גרגירי חול ואבק באוויר", מסביר ד"ר ג'לאל אשקר, מנהל המחלקה לרפואה דחופה של המרכז הרפואי הלל יפה. "עניין שבאופן טבעי מקשה במיוחד על הראייה ועל נשימה סדירה. גם אנשים שלא סובלים בדרך כלל מבעיות נשימה, עלולים למצוא עצמם מתקשים, ולכן במזג אוויר כזה, צריך לדעת להקשיב לגוף קצת יותר מהרגיל".

למה זה קורה?

דרכי האוויר שלנו מורכבות משריר המבצע בשגרה פעולה שאין לנו שליטה עליה. כאשר שריר זה מגורה מחלקיקי אבק, או פיח, נגרם כיווץ, ועל ידי כך היצרות של דרכי האוויר הקטנות. פעולה זו יוצרת גם שיעול וקוצר נשימה גובר. חלקיקי האבק שחודרים ראשית למערכת הנשימה, עלולים לגרום לנזקים שונים, כגון קשיי נשימה, הפרשות מרובות והצטברות של ליחה, עד כדי קוצר נשימה משמעותי.

מי נפגע ולמה?

הנפגעים העיקריים במזג אוויר שכזה הם לרוב חולים במחלות כרוניות נשימתיות (אסתמה), תינוקות וקשישים. אבל חשוב לציין שגם נשים בהריון עלולות להיות פגיעות, ובאופן עקרוני, גם אנשים שבריאים בדרך כלל רצוי כי יימנעו מפעילות ספורטיבית מחוץ לבית בימים אלו.

התופעות האופייניות בימים אלו הן:

• שיעול טורדני.
• היצרות של הסמפונות וצפצופים מעל הריאות.
• התקף אסתמה (קל או קשה).

"מופעים קליניים אלו עלולים לגרום בהמשך לזיהום מקומי ותהליך דלקתי", מסביר ד"ר אשקר, "וכמובן, מצב של קוצר נשימה מעמיס על הלב, גורם לפעילות מאומצת שלו ומהווה סיכון גם לסובלים ממחלות לב שונות". תופעות נוספות הן עייפות, כאבי ראש ותחושה כללית רעה. פגיעה אפשרית יכולה להיות גם בעיניים, וכן יכולות להופיע תגובות אלרגיות לחול ואבק.  

המלצות לטיפול ומניעה

הדבר הנכון ביותר למרבית האנשים, במיוחד לאלו הנמצאים בקבוצות הסיכון, הוא להישאר בבית, לסגור חלונות, להדליק מזגן בטמפרטורה סבירה ולא לעסוק בפעילות מאומצת ובפעילות ספורטיבית.

אם נוצרים קשיי נשימה או מופיעות חלק מהתופעות שתוארו לעיל, רצוי לגשת לקבל טיפול תומך או טיפול רפואי – תלוי בחומרת המצב. הטיפול המקובל הוא שימוש באינהלציות שמרחיבות את דרכי הנשימה (הסמפונות) ומסייעות להחזיר את הנשימה לסדרה.

ישנם מטופלים שיזדקקו לטיפול בסטרואידים דרך אינהלציה או בטיפול דרך הפה, זאת בהתאם להנחיית הרופא המטפל בלבד. אם נראה כי אין שיפור לאחר הטיפול הראשוני, יש לפנות לרופא המשפחה או למוקד לרפואת חירום בקהילה לקבלת טיפול שחלקו גם תוך ורידי. במקרים חריפים יותר, יש לפנות לקבלת טיפול בחדר המיון של בית החולים הקרוב לשם מתן טיפול תרופתי חריף יותר, וכן ייתכן צורך באשפוז והשגחה.

לפורום רפואה דחופה

 למרכז לרפואה דחופה