חג השבועות, גבינות וכאבי בטן

"מוצרי חלב אינם חיוניים להישרדותנו". פרופ' פיירמן צילום: ציון יחזקאל

גבינות מחלב פרה, חלב עזים, חלב כבשים ואפילו חלב באפלו – מדינת ישראל עשירה במוצרי חלב לסוגיהן, וכל מעדנייה וסופר ממוצע מספק מגוון רחב וטעים לחך. "יש שיאמרו", אומר פרופ' צבי פיירמן, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי הלל יפה, "שמוצרי חלב הם חלק מהתזונה ההכרחית לנו, בילדות ובבגרות. אבל האמת היא שהאדם שונה מבעלי חיים אחרים השייכים לקבוצת היונקים בכך שהוא ממשיך לצרוך חלב לאחר תקופת היניקה, ואי אפשר להגיד בהכרח שמוצרים אלו חיוניים להישרדותנו, זאת למרות שבהחלט יש להם ערכים תזונתיים שחלקם הגדול חיובי".  

אז נכון, מוצרי חלב מכילים תוספי תזונה מזינים ובריאים, אך יש בהם גם עקב אכילס אחד  משמעותי – סוכר החלב.

אלרגיה לחלב? יש דבר כזה

קיימת הפרדה משמעותית בין שני מצבים:

אלרגיה לחלב

אי סבילות לחלב.

המונח אלרגיה לחלב מתייחס למצב שבו אדם נולד אלרגי לחלבוני החלב. מדובר בסוג של פגם גנטי, כמו אלרגיה לעקיצת דבורה, אלרגיה לבוטנים וכו'. אותו אדם, אם ייחשף לחלבון החלב, יסבול מתופעות אלרגניות כגון פריחה, קוצר נשימה ועד למצב של שוק ואפילו מוות. למי שנולד אלרגי לחלב – אסורה צריכת חלב ומוצריו ככלל.

לעומת זאת, אי סבילות לחלב מתייחסת לסוכר החלב (הלקטוז). אנזים הנמצא ברירית המעי שאמורה לפרק את סוכר חלב (לקטוז). אנזים זה הוא אנזים המונח על תאי האפיתל (תאי הרירית) במעי הדק, והוא אחראי לפירוק סוכר החלב (הלקטוז), שכאמור מצוי בכל מוצר חלב מן החי שאנו צורכים.

עם התבגרות האדם, במהלך חייו, הולכת ומתדלדלת כמות האנזים הזה, דהיינו, הגוף אינו מסוגל לפרק את סוכר החלב. עניין זה עלול לבוא לידי ביטוי בתופעות – בדרגות חומרה משתנות – כגון כאבי בטן, גזים, שלשולים ונפיחות בבטן כל אימת שאוכלים מוצרי חלב. תופעה זו, של אי סבילות ללקטוז, שכיחה בקרב כ- 70% מהאוכלוסייה הבוגרת בארצנו, ללא קשר למוצא. 

"אופי הדלדול של האנזים במהלך השנים מושפע משמעותית מכמות  הצריכה של  חלב ומוצרי  חלב", מדגיש פרופ' פיירמן, "בגיל ילדות, אי הסבילות היא פחותה, אך ככל שמתבגרים, מי שאוכל ושותה יותר מוצרי חלב, גופו יגיב לכך בהתאם".

יש לציין כי ישנם מוצרים שהם דלים בלקטוז באופן יחסי, כגון גבינת קוטג' ויוגורט.

לאכול מוצרי חלב או לא לאכול – זאת השאלה?

"אי סבילות ללקטוז אינה מסוכנת לבריאות האדם, בניגוד לאלרגיה לחלב", מסביר פרופ' פיירמן, "ההשפעה שלה היא על תחושה פיזית שעלולה להיות בלתי נעימה. דהיינו, השפעה על איכות חיים ותו לא".

עם זאת, רצוי לדעת שסוכר החלב נמצא היום בהרבה מאוד מוצרים שאינם מכילים חלב – כמו מוצרים של תעשיית המזון ותעשיית התרופות. מכאן שגם אם מצוין על האריזה (עניין שמחויב בחוק) כי המוצר מכיל סוכר חלב, לא בהכרח נשים לב לכך. "אמנם מדובר בכמויות מזעריות יחסית", מדגיש פרופ' פיירמן, "אך בהחלט רצוי לדעת זאת".

אז מה עושים? קיימות מספר דרגי התמודדות:

1. הימנעות מצריכה מוגברת של מוצרי חלב.
2. צריכה של מוצרים דלי לקטוז – מוצרים שקיימים כיום לאור המודעות ההולכת וגדלה לנושא אי הסבילות ללקטוז. בהיבט זה, רצוי לדעת שגם גבינות עזים מכילות את סוכר החלב.
3. למי שאי סבילותו משמעותית – נטילת האנזים בצורה הסינטטית שלו לפני צריכת מוצרי חלב. מוצרים אלו נמכרים ברשתות הפארם ובחנויות הטבע ומסייעים בעיכול מוצרי חלב. 

לסיכום, ידעו כי החלב הוא מקור לסידן ולחלבון החיוניים לתזונתנו. עם זאת, ההמלצה של פרופ' פיירמן היא שלא להגזים בצריכת מוצרי חלב, ולו רק בשל התופעות הבלתי נעימות שגוררת בעקבותיה הידלדלות האנזים שדואג לפירוק סוכר החלב. במקרה של חג השבועות, שבו , כאמור, ההימנעות לגמרי ממוצרי חלב היא כמעט בלתי אפשרית, רצוי, כמו בכל המלצה על תזונה מאוזנת, לאכול במידה. לאלו שערים לכך שאינם סבילים ללקטוז – מומלץ ליטול את התכשירים שהוזכרו לעיל, או לצרוך מוצרים דלי לקטוז. 

חג שמח!