"רגע לפני השפעת"

לא משנה כמה ננסה להימנע ממנה, איכשהו מחלת השפעת תמיד חוזרת, יותר בעונה הקרה מאשר בשאר עונות השנה, אבל היא שם. מדובר במחלה הנגרמת על ידי נגיף החודר לדרכי הנשימה וגורם לתופעות כגון חום, חולשה, נזלת, כאבי עצמות וירידה כללית בתפקודו של האדם למשך מספר ימים. היא מועברת בקלות מאדם לאדם על ידי השתעלות, עיטוש ועוד, ומתפרצת אחרי תקופת דגירה של מספר ימים בדרגות חומרה שונות.

 

"השפעת שכיחה יותר בעונת הסתיו והחורף", מסביר ד"ר גרשון קרן, מנהל היחידה למחלות זיהומיות של המרכז הרפואי הלל יפה, "הסיבה היא פשוטה – מחלות של דרכי הנשימה 'אוהבות' חדרים סגורים ובלתי מאווררים, שיוצרים קרקע פורייה להידבקות מהירה יותר".

 

פעמים רבות אנשים נוטים לבלבל שפעת עם מחלות אחרות של דרכי הנשימה – החל בצינון משמעותי וכלה בדלקת ריאות – ולכן נוטים, למשל, להימנע מהתחסנות לשפעת, אותה רואה ד"ר גרשון כהכרחית, במיוחד לאוכלוסיות מסוימות.

 

לרגל בואה של העונה הקרה, הפנינו לד"ר קרן מספר שאלות נפוצות בנושא השפעת:

 

שאלה: מה ההבדל בין שפעת ויראלית (נגיפית)  לשפעת חיידקית?

תשובה: השפעת היא מחלה הנגרמת על ידי נגיפים (וירוסים) בלבד ומועברת באוויר (באמצעות שיעול, התעטשות ודומיהם). במצב זה של מחלה, נגרמת ירידה בתנגודת החיסונית של הגוף, שהופכת את האדם חשוף יותר למחלות חיידקיות, כגון דלקת ריאות. זו גם הסיבה לכך שכאשר הרופא מאבחן שפעת, הוא ירשום תרופות להורדת חום בלבד וימליץ על שתייה מרובה, כי אנטיביוטיקה אינה משפיעה על נגיפים. במידה שהמחלה מחריפה והופכת למחלה בה יש זיהום חיידקי משני – רק אז יש מקום לשקול התערבות אנטיביוטית.

 

שאלה: איך מבדילים בין צינון לשפעת ואיך מאבחנים שפעת?

תשובה: כשאנו מצוננים, לרוב הכוונה היא שיש לנו נזלת ואולי גם כאב גרון. במצב של שפעת לא תמיד נסבול מנזלת ו/או כאב גרון, אך כן יופיעו תסמינים של חום גבוה, חולשה, כאבי שרירים ולעתים כאב ראש. כדי לדעת בוודאות אם אנו חולים בשפעת ובאיזה סוג, יש צורך בבדיקת מעבדה של דם או משטח אף/רוק. בגלל שבחורף חולים הרבה מאוד אנשים, אין טעם בביצוע בדיקות לכולם, ויוצאים מנקודת הנחה שאם אתה סובל מהתסמינים שפורטו מעלה, סביר שיש לך שפעת.

 

מתי השפעת מדבקת?

תשובה: בחמשת הימים הראשונים להופעתה השפעת מדבקת, ועם ירידת חום הגוף, כך פוחתים סיכויי ההדבקה.

 

שאלה: אומרים שזני השפעת משתנים מדי שנה. איך יודעים איזה סוג נגיף יתקוף השנה?

תשובה: נגיף השפעת הינו נגיף שהרכבו משתנה כל העת לטובת הישרדותו בטבע. זו גם הסיבה שכל שנה משתנים הרכבי החיסונים ויש צורף להתחסן מחדש בכל עונה. החיסון המופץ בארץ מוכן בהתאם לתחזית לנגיף שיגיע לישראל בחורף הקרוב. התחזית מתבססת על תצפיות אודות זני השפעת השכיחים, שנערכו במדינות במזרח הרחוק כגון יפן, סין ואוסטרליה, שם עונת החורף מקבילה לעונת הקיץ בישראל ומקדימה את עונת החורף אצלנו.

 

שאלה: אם הנגיף משתנה כל הזמן, למה להתחסן? הרי יש סיכון שאחלה ממילא?

תשובה: החיסון הוא גרסה מוחלשת של הנגיף. לרוב האוכלוסייה החיסון יסייע שלא לחלות כלל וישנם אנשים שיחלו בשפעת, אבל בצורה קלה ביותר. נגיף השפעת עלול להיות קטלני ולכן עדיפה גרסתו המוחלשת, במידה שזו אכן מתרחשת.

 

שאלה: האם מבוגרים וילדים בריאים צריכים גם הם להתחסן?

תשובה: כן. לגבי מבוגרים, הדבר נכון במיוחד כאשר אלו עובדים במקצועות הסיעוד, הרפואה, הגננות וההוראה, מכיוון שאלו באים במגע יומיומי עם האוכלוסיות הרגישות שהוזכרו לעיל.

לגבי ילדים בריאים שאינם חולים במחלות ריאה או מחלות כרוניות, הנטייה היום בעולם הרחב היא לחסן אותם כנגד שפעת, זאת משום שהוכח כי ילדים בגיל הרך הם אלה שחולים ראשונים במשפחה בשפעת והם הגורמים לפיזור המחלה בקרב בני הבית. כמו כן, נמצא שילדים בגיל הרך שחוסנו חלו פחות במחלות נגיפיות אחרות, כמו נגיפים הגורמים לדלקות בדרכי הנשימה ודלקות אוזניים. לכן, החיסון מומלץ בתינוקות החל מגיל שישה חודשים ואילך.

 

שאלה: אני בהריון, האם עלי להתחסן?

תשובה: נשים בהריון נחשבות חלק מקבוצת סיכון, לכן, כשם שמומלץ לחולים במחלות כרוניות להתחסן, מומלץ לנשים בהריון להתחסן בכל שלב של ההיריון. חיסון זה מקנה גם לנשים בהריון וגם לעוברן עד הגיעו לגיל חצי שנה, הגנה טובה מפני נגיפי השפעת.

 

כבר חליתי העונה בשפעת, אני עדיין צריך להתחסן?

תשובה: כן. קיימים מספר סוגי נגיפי שפעת. כך שאם נדבקת, לדוגמה בשפעת מסוג A, אין מניעה שתידבק בשפעת מסוג B. כאמור, עדיף לקבל את המחלה מחיסון מוחלש ומומת ולא את המחלה המקורית, שעלולה להיות חמורה יותר.

 

שאלה: האם יש סיכוי שהחיסון יגרום לי למחלת השפעת?

תשובה: לאחר החיסון בזריקה, עלולות להופיע תגובות מקומיות לזריקה כגון אודם וכאב מקומי. גם תופעות של שפעת קלה עלולות להופיע לאחר חיסון בזריקה או תרסיס, אך, כאמור, עדיף לקבל את המחלה בצורתה הקלה כתוצאה מהחיסון, מאשר את השפעת "הפראית".

 

שאלה: האם מעשנים סובלים יותר מנזקי השפעת?

תשובה: לחלוטין כן. אצל מעשנים הרקמה הריאתית פגועה עקב העישון ומאפשרת לנגיף השפעת "להתלבש" ביתר קלות על הרקמה החולה ולחולל בה יותר נזקים. חולים במחלות ריאה שונות כמו חולי אסטמה עלולים לחלות ביתר קלות ממחלת השפעת עקב המבנה הפיזיולוגי הריאתי הירוד שלהם, כמו גם עקב השימוש בסטרואידים, אשר פוגע ומחליש את המערכת החיסונית.

 

שאלה: האם אנשים אשר חיים בארצות קרות חולים יותר מאנשים החיים בארצות חמות?

תשובה: לא. לטמפרטורה אין השפעה על הופעת השפעת. מה שמשפיע הוא נושא האוורור. דהיינו, ברגע שמאווררים יותר את סביבת העבודה בעיקר, וכמובן, שומרים על היגיינה, שכוללת רחצת ידיים, מסייעים בצורה ניכרת להפחתה בסיכון לחלות בשפעת.

 

 

ילדים נמצאו כגורמים הראשונים לפיזור המחלה

  

 

 

שאלה: הלכתי לישון עם המזגן וקמתי מצונן, הגיוני?

תשובה: לא. בהמשך לתשובה הקודמת בנושא הטמפרטורה, ולדאבונם הגדול של ההורים המודאגים, אם נצא מהבית עם שיער רטוב, נישן עם מזגן או מאוורר או לא נלבש סוודר כשקר, לא נצטנן ובטח שלא נחלה בשפעת. ההנחה הרפואית היא כי מקור הצינון (הנזלת) הוא וירוס או אלרגיה, אך עדיין לא יודעים בוודאות את מקורו.

 

שאלה: מה עדיף - חיסון בזריקה או חיסון בתרסיס?

תשובה: החיסון בזריקה, המקובל בעולם ובישראל, הוא חיסון מומת הניתן באופן חד-פעמי לפני בוא החורף ומכיל בתוכו שלושה זנים עיקריים ידועים של הנגיף (באותה עונה), אשר שכיחותם בקרב חולי השפעת היא הגבוהה ביותר והם האחראיים למרבית התחלואה. החיסון בזריקה ניתן חינם במסגרת קופות החולים. החיסון אשר ניתן בצורת תרסיס הינו חיסון חי מוחלש כנגד ארבעה נגיפי שפעת. מעצם היותו חיסון חי מוחלש, הוא מיועד לאנשים בריאים בעלי מערכת חיסונית תקינה, ומומלץ מעל גיל שנתיים. החיסון בתרסיס הינו בתשלום וניתן לרכוש אותו באמצעות מרשם רופא.

 

שאלה: שפעת היא מחלה קלה ומציקה, אבל היום כבר לא מתים ממנה כבעבר. נכון או לא?

תשובה: לקבוצות הסיכון כגון חולים במחלות כרוניות, חולים המטופלים בתכשירים רפואיים שונים כמו סטרואידים ותרופות כימותראפיות שונות, תינוקות, ילדים ונשים בהריון, יש חשש לפתח דלקת ריאות, אשר בחלקה קשורה לנגיף השפעת. הסיבוך העיקרי של מחלת השפעת הוא סיבוך חיידקי, כלומר דלקת ריאות חיידקית, זיהום חיידקי בכל הגוף (הידוע יותר בשם "קריסת מערכות"). קיימת תמותה ממחלת השפעת, לצערנו גם בישראל. מדי שנה, נפטרים חולים מסיבוכי השפעת.

 

שאלה: אומרים ששפעת עוברת עם או בלי תרופות תוך מספר ימים, נכון או לא נכון?

תשובה: חשוב לדעת כי מכיוון ששפעת אינה מחלה חיידקית, הרי שטיפול אנטיביוטי אינו מהווה גורם מסייע בטיפול בה. עם זאת, מלבד חיסונים ישנה תרופה ששימוש בה בשלבים ראשוניים של המחלה מאפשר את קיצורה ומקל על חומרתה. מדובר בתרופה אנטי-ויראלית (נגיפית) שמכוונת להרוס את מבנה הנגיף ועל ידי כך מקצרת את חייו וחיי המחלה. התרופה, בשם "טמיפלו" ניתנת דרך הפה, על ידי מרשם רופא, ומומלצת, כאמור, לנטילה בשלבים הראשונים של מחלת השפעת. ההמלצה העיקרית למי שחלה בשפעת היא מנוחה של מספר ימים והימנעות מהגעה למקום העבודה או הלימודים על מנת שלא להדביק אחרים. חשוב לשתות הרבה בזמן ההחלמה. המחלה תעבור בדרך כלל תוך שבוע ימים מיום הופעתה.

במקרים בהם מסתמנת החמרה, כגון חום גבוה שאינו יורד במשך מספר ימים, שיעול שהופך טורדני, ליחה מוגברת ומוגלתית וכאבים בחזה, רצוי לפנות לרופא, שוב, על מנת לשלול סיבוך שכיח ועיקרי של דלקת ריאות שנוצרה עקב השפעת. 

 

שאלה: אין אפשרות למנוע הידבקות בשפעת, נכון או לא נכון?

תשובה: לא מדויק. נכון שמדובר במחלה ויראלית, הנישאת באוויר, אבל באמצעות חיסון במועד, שמירה על היגיינה – שטיפת ידיים, השתעלות למרפק, אוורור של חדרי הבית והמשרדים הסגורים ומניעת מגע עם חולים שכבר חלו בשפעת – ניתן להפחית את התחלואה.