סוף טוב: סכנת השיתוק הוסרה בזכות ניתוח נדיר

בניתוח נדיר מסוגו, שבוצע לפני כשלושה חודשים על ידי ד"ר אייל ברבלק, מנהל יחידת הגב במחלקה האורתופדית ב' של המרכז הרפואי הלל יפה, קובעה חוליית עמוד שדרה צווארית בעזרת ברגים טרנס-ארטיקולוריים (דרך המפרק), אצל יערית שקד- גודמן, תושבת חדרה, בת 31, קונדיטורית ואם לשלושה, שזה מספר שנים, לאחר תאונת דרכים שעברה, סבלה מכאבים בצוואר.

הניתוח, שכמוהו בוצעו עד היום בישראל רק מעטים, מנע מיערית שיתוק אפשרי בארבע גפיים. יש לציין כי ד"ר ברבלק ביצע ניתוחים דומים בהיותו רופא בכיר בקווינס מדיקל סנטר בנוטינגהם, אנגליה, עד לפני כשנה, אז עבר לשמש כמנהל יחידת הגב במרכז הרפואי הלל יפה. לכן, ההחלטה שנלקחה, בעיקר על ידי יערית, הייתה בידיעה שחוץ ממנו, מעטים הרופאים בארץ שיסכימו לביצוע הניתוח.

"לפני חמש שנים עברתי תאונת דרכים, שלאחריה אובחן כי אני סובלת מתסמונת צליפת השוט (wiflash), מצב בו, עם הזמן, הכאבים אמורים לחלוף. לצערי, זה לא קרה", היא מספרת.

יערית שקד-גודמן וד"ר אייל ברבלק בבדיקת מעקב במרפאת עמוד השדרה

יערית החלה לעבור בין רופאים שונים ולנסות טיפולים שונים להקלה על הכאב. "כלום לא עזר", היא מציינת. "איכות החיים שלי נפגמה משמעותית, ואף נאלצתי להפסיק לעבוד תקופות מסוימות". ואז הגיעה יערית למרפאת עמוד השדרה בהלל יפה, אותה מנהל ד"ר ברבלק.

"עמדה לפני מטופלת צעירה, בריאה בסך הכול, והתלוננה על תחושה של כבדות בידיים וכאבים בצוואר", מספר ד"ר ברבלק. "אחרי שביצעתי בדיקה פיזית ובחנתי את כל הבדיקות והצילומים שעמם הגיעה מהקהילה, שלחתי אותה לערוך בדיקות וצילומים נוספים משלימים: MRI לעמוד שדרה צווארי, שהדגים לחץ של חוט השדרה, וכן סי.טי ייעודי להדגמת כלי הדם בצוואר ומסביב לחוליות הצוואריות. כשהסתכלתי על כולם זה לצד זה, הבחנתי כי החוליה הצווארית הראשונה איננה יציבה. דהיינו, בכל פעם שיערית מכופפת ומיישרת את צווארה, ישנה החלקה ותזוזה של כסנטימטר וחצי בין חוליה C1 על C2. תזוזה זו, על פי בדיקת ה-MRI, יצרה לחץ רב על חוט השדרה, דבר שעשוי היה להשאיר את המטופלת משותקת בארבעת הגפיים, במידה שלא יבוצע ניתוח לקיבוע וייצוב החוליות.

מצב זה של חוסר יציבות צווארי היוצר סימפטומים קליניים, ונוצר בשל חוסר חיבור של חלקה הקדמי העליון של חוליה  C2לבסיסה, במטופלים צעירים, הינו נדיר ביותר. במרבית המקרים החולה מפתח הידרדרות נוירולוגית ושיתוק בלתי הפיכים, ורק לאחר מכן מתגלה כי הגורם לבעיה הוא חוסר יציבות עמוד השדרה. בעקבות חוסר היציבות נגרמת תנועה פתולוגית בין החוליות, לחץ על חוט השדרה, ומשם הדרך להידרדרות נוירולוגית עד כדי שיתוק, קצרה.

מדוע, אם כך, לא נותחה יערית לפני כן? "ראשית, התזוזה הזאת לא אותרה קודם", מציין ד"ר ברבלק. "שנית, גם אם הבעיה הייתה מאותרת, לרוב, הרופאים נמנעים מניתוח באזור חוליות הצוואר 1C ו-C2, כי כל נגיעה באזור זה עלולה להסתיים בשיתוק של ארבע הגפיים, ומעדיפים לטפל בשיטות שמרניות או אלטרנטיביות, דבר שאיננו נכון מיסודו, כי ברגע שמאותר לחץ על חוט השדרה חייבים לייצב את חוליות הצוואר על מנת להימנע מפגיעה נוירולוגית".

אז איך קרה שיערית הסכימה לניתוח? "בסופו של דבר ההחלטה הייתה שלה", מציין ד"ר ברבלק. "הסברתי לה שכיום היא עדיין אמנם ללא הפרעה נוירולוגית מהותית, אך עם לחץ קשה על חוט השדרה. במידה שלא נוריד את הלחץ ונייצב את עמוד השדרה, היא עלולה, במקרה של חבלת ראש קלה בלבד, לסבול מפגיעה נוירולוגית, עד כדי שיתוק. מכאן שהסיכון בניתוח היה עדיף בעיניה".

צלקת הניתוח בעורפה של יערית

בניתוח שעברה נעשה שימוש בציוד ובטכניקות הניתוחיות המתקדמות בעולם. אלה אפשרו להכניס את הברגים הטרנס-ארטיקולורים (דרך המפרק) למיקום האופטימלי הנדרש בצורה בטוחה ומבלי לפגוע בחוט השדרה, וכן את זמן ההתאוששות הקצר של יערית. כמו כן, נלקח שתל מעצם האגן של יערית לשם יצירת איחוי גרמי אורגני בין החוליות 1C ל-C2.

שלושה ימים אחרי הניתוח כבר החלימה יערית לאיטה בבית. כיום, כשלושה חודשים אחרי הניתוח, בביקור מעקב במרפאה, ד"ר ברבלק מציין כי לבד מצלקת עורפית שמוסתרת על ידי שיערה, בקרוב לברגים כלל לא תהיה משמעות, בגלל החלק האורגני שהושתל באזור הפגוע. "הניתוח הצליח מעל למשוער", הוא מסכם.

"קיבלתי את החיים בחזרה", אומרת יערית. "ולא רק אני, גם בעלי והילדים הרוויחו אמא שתוכל לזוז חופשי, בלי כאבים ובלי עייפות, ובעיקר בלי הסכנה לשיתוק".