חוזרים הביתה מהפגייה: המעקב הרפואי בפג לאחר השיבה הביתה

לחזרה הביתה לאחר שהות ממושכת בפגייה עם ילדכם ישנה השפעה מרגיעה ומנחמת – עברתם את השלב הקשה והמתיש של המלחמה על חייו. ומה הלאה? – סוגיות הטיפול בפג אינן מסתיימות בשחרור מבית חולים ודורשות מעקב בקהילה. לקראת יום הפג הבינלאומי שחל ביום ג', 9.11.10, מסביר ד"ר מיכאל פלדמן, מנהל יחידת הפגים במרכז הרפואי הלל יפה, מדוע יש לחזק את המערכת הרפואית הקהילתית הקיימת ולהתאימה לצרכים של בוגרי הפגיות ומציע דרכים פשוטות להתמודדות עם המצב.

כמעט 10% מכלל התינוקות הנולדים בישראל הם פגים. נתון שהוא משמעותי מאוד ויש לו השלכות לגבי בריאות התינוק בהמשך חייו. כמו כן, כ- 10% מכלל הפגים יזדקקו לטיפולים שונים, מורכבים יותר או פחות, גם לאחר השחרור מבית החולים.

הימים הראשונים בחיי פג הינם ימים בלתי פשוטים - הן לצוות המקצועי והן להורים. עם זאת, הטיפול הכוללני והמקיף שמציעה סביבת הפגייה תורם ניכרות לבריאות הרך הנולד ולהרגשת הביטחון אצל הוריו. הפגייה מהווה מרחב בטוח שבו מסופקים לתינוק התנאים האידיאליים לוודא התפתחותו התקינה מחוץ לרחם, תוך השגחה של 24 שעות ביממה.

כל ייעוץ שהפג זקוק לו, כל היבט טיפולי וסיעודי, כל צילום רנטגן או פעולה רפואית – מרוכזים כולם תחת קורת גג אחת ונעשים ברגע הנדרש, ללא עיכוב ובהשגחה רפואית וסיעודית מלאה לאורך 24 שעות ביממה. הפגייה מהווה מעין רחם חיצוני המספק את כל צרכי הפג – במזון, בחמצון, בנוזלים, באנרגיות ובכל תחום שמסייע לו להתחזק ולהתפתח בצורה תקינה. גם ההורים זוכים ליד תומכת – רגשית ועניינית, ולרוב גם מתפתחת מערכת יחסים אישית ובלתי אמצעית עם הצוות המטפל, שמקלה על ההורים לעבור את התקופה הראשונית והמורכבת, ובהתאם מקלה גם על הפג הטרי. הפגייה הופכת לבית שני, כזה שעונה על הצרכים המדויקים והמיידיים של כל הנוגעים בדבר.

השאלה הנשאלת, מה קורה כאשר הפג מסיים את שהייתו בפגיה ועובר, לאחר מתן הגושפנקא הרפואית, לבית הוריו? בשלב זה, שלכאורה אמור כבר להיות השלב ה"טבעי" יותר, נתקלים הורים רבים במצבים בהם הם נדרשים למענה לפתרונות ייחודיים לתינוק שנולד פג, פתרונות שהיו עד לא מזמן זמינים, מהירי החלטה ורב-מקצועיים, ואילו כעת ההורים הם אלו שצריכים לתת את הדעת לכל מיני בעיות, לנסות לזהותן בזמן אמת, ולוודא קבלת הטיפול המיטבי בקהילה. 

לעניין זה, פונים ההורים לרופא הילדים של התינוק, שמפנה אותם להמשך בירור אצל מומחים נוספים.

"יש להבין", מסביר ד"ר מיכאל פלדמן, מנהל היחידה לטיפול נמרץ בפגים של המרכז הרפואי הלל יפה, "כי המעקב אצל רופא הילדים בקהילה הכרחי, וכי הוא זה המרכז את כל הבעיות בטיפול בילד. אך עם זאת, בתינוק שנולד פג, חשוב מאוד שהרופא המטפל הקבוע ייעזר במומחה לרפואת פגים, בדיוק כפי שנעזר במומחה למערכת העיכול במקרה של מחלת הצליאק, או במומחה במחלות כליה בילד הסובל מתסמונת נפרולוגית. תחום הנאונטולוגיה הולך ומתפתח ומשתנה בקצב מסחרר, ובנוסף לזה, לפגים ישנם צרכים ייחודיים – תזונתיים, נשימתיים, חיסונים מיוחדים ומעקבים נוירולוגיים, התפתחותיים ועוד, המצריכים מיומנויות ספציפיות גם במרחק של שנה-שנתיים לאחר השחרור. הנאונטולוג בקהילה ידע להפעיל, במידת הצורך, גורמי רפואה וסיעוד נוספים, כולל בטיפת חלב, בכדי לתת מענה ייעוצי רב-מערכתי מהיר, בדומה לזה שקיבלו ההורים בעת השהות ביחידת הפגייה". 

בהקשר לזה מדגיש ד"ר פלדמן את החשיבות שיש ליצור בשינוי התפישה המערכתית של ההמשכיות בטיפול בפגים בקהילה עצמה וההכרח לשתף רופא מומחה בתחום רפואת הפגים, לפחות בשנה-שנתיים הראשונות לחיי הפג/ תינוק.

ד"ר פלדמן מסכם ואומר: "רופאי הילדים נדרשים בכל ההיבטים הרפואיים הרגילים כגון מחלות ילדות שונות, מחלות עונתיות וכו'. תפקידו של מומחה הפגים הוא בעצם יצירת שיתוף פעולה על מנת לוודא כי לא נוצרות בעיות אופייניות לפגים, ואם כן, למצוא להן פתרון ביעילות מרבית, תוך שיתוף כל הנוגעים בדבר. שיתוף הפעולה המקצועי בין הרופאים והמומחים השונים בקהילה הוא שיביא את הפג למצב תקין ואף למעלה מזה, ואפילו מבחינת עלות/תועלת יוזיל השירותים למבטחים".