לשלוח או לא לשלוח?

על פי תמונת המצב העדכנית של משרד הבריאות, אובחנו בארץ כ-3,400 ילדים ומתבגרים עד גיל 19 כנשאי או חולי covid19. ״ממידע שאסף החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים, אנו יודעים על עשרות אשפוזים של ילדים, שרובם המוחלט היו במצב קל, ואושפזו בשל הצורך בבידוד ולא בגלל חומרת מחלתם. כולם החלימו ללא שום נזק, לא פיתחו מחלת ריאות קשה ואף לא אחד מהם נזקק להנשמה. שלושה ילדים בלבד, בגילאי 11-16, פיתחו ״סערה דלקתית״ הדומה למחלת הקוואסקי, היו במצב קשה, התאוששו מהר יחסית והחלימו״, מציינת מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי הלל יפה ויו"ר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים ד״ר מיכל שטיין.

ממחקר שערך מכון גרטנר של משרד הבריאות בעיר בני ברק, אחד ממוקדי המגפה בישראל, נמצא כי שיעור ההדבקה בקרב ילדים נמוך בהרבה ביחס למבוגרים. שיעור ההידבקות בילדים עד גיל 10 עמד על 20%-40% ביחס למבוגרים, ובגילאי 10-20 עמד על 30%-50% ביחס למבוגרים. גם היכולת שלהם להדביק הייתה קטנה יותר בהשוואה למבוגרים.

״תצפית זו עולה בקנה אחד עם הדיווחים שהתקבלו ממקומות נוספים בעולם, אשר הראו כי הסיכון להידבקות בקרב ילדים נמוך באופן משמעותי בהשוואה למבוגרים, וגם אם נדבקו, מדובר בהידבקות חסרת תסמינים או מחלה קלה. האפשרות שתיגרם מחלה קשה בילדים הינה נדירה מאד", מוסיפה ד"ר שטיין. 

האם הקורונה יכולה לגרום למחלת הקוואסקי?

בשבועות האחרונים מדווחים באמצעי התקשורת מקרים של ילדים מארה"ב ואירופה, אשר פיתחו תסמינים של תגובת יתר דלקתית, הדומה למחלת הקוואסקי, שנובעת מהידבקות מ- covid 19. מחלת הקוואסקי תוארה בשנות ה-60 ביפן, וקרויה על שם הרופא שהגדיר אותה. מדובר בדלקת של כלי דם, בעיקר בינוניים, אשר באה לידי ביטוי בחום ממושך, אודם בלחמיות העיניים, שפתיים אדומות וסדוקות, לשון נפוחה ואדומה, פריחה, נפיחות בכפות ידיים ורגליים, הגדלת בלוטות לימפה, דלקת פרקים, מדדים מוגברים של דלקת בדם ועוד. ״החשש העיקרי לגבי המחלה הוא שדלקת בכלי הדם הכליליים של הלב תגרום לנזק לטווח ארוך על ידי יצירת מפרצות (מעין התרחבויות) בעורקים הללו, העלולות להביא לסיכון יתר להתקפי לב. כמו כן, מחלת הקוואסקי אופיינית לילדים בגיל הרך, לרוב חולפת מעצמה ונדיר ביותר שגורמת לקריסת מערכות. הטיפול במחלה הוא על ידי מתן נוגדנים ואספירין על מנת לעצור את התהליך הדלקתי ולמנוע את ההתרחבויות בכלי הדם של הלב״, מסבירה ד"ר שטיין.

הגורם המדויק למחלת הקוואסקי אינו ידוע, אך מקובל לחשוב שזיהומים ונגיפים שונים משרים את התהליך הדלקתי הגורם מחלה. בהקשר למחלה הנגרמת על ידי נגיף הקורונה החדש covid 19, תוארו מקרי מחלת קוואסקי "קלאסיים", אך גם מקרים של מחלה סוערת, שהתבטאה בכשל רב-מערכתי. רבים מהילדים נזקקו להנשמה ותמיכה בתרופות המעלות את לחץ הדם, בשונה ממחלת הקוואסקי הרגילה, שלרוב אינה מצריכה טיפול שכזה. בנוסף, מדובר בילדים בגילאים מבוגרים יותר, חלקם מתבגרים, ואפילו דווח על מבוגר צעיר בן 26 עם מחלה סוערת דומה.

קורונה ושפעת - מה ההבדל?

"הרבה מניהול ההתמודדות עם המגפה הנוכחית מתבסס על ידע של התפרצויות שפעת, אלא שבשפעת ילדים הם 'כוח מניע' משמעותי מאוד בשרשרת ההידבקות. הם נדבקים בשיעור גבוה יותר ממבוגרים, ומעבירים את המחלה הלאה לבני ביתם, ולכן סגירת מוסדות חינוך הינה קריטית בעצירת מגפת שפעת״, מסבירה ד"ר שטיין.

באשר למגפת covid 19, נוכחנו לגלות כי שיעור ההדבקה בקרב הילדים נמוך בהשוואה למבוגרים. במאמר סקירה שהתפרסם החודש בכתב העת The Lancet Child & Adolescent Health נכתב, בין היתר, כי מודלים שבדקו את התפשטות המחלה בקרב ילדים מצאו כי סגירת בתי הספר כשלעצמה, תמנע לכל היותר 2%-4% ממקרי המוות, הרבה פחות מצעדי ריחוק סוציאליים אחרים. המאמר מחזק את הטענה כי סגירת מוסדות חינוך אינה צעד הכרחי במניעת התפשטות המגפה. "מגפת ה-covid 19 פגעה קשות בכלכלה, ולצערנו, ייתכן שיחלפו שנים עד שתשתקם. חזרתם של הילדים למסגרות החינוך, בפרט בגילאים הצעירים, המחייבים השגחה הורית, הכרחית על מנת לאפשר להורים לחזור לעבודתם. העדויות המצטברות מהעולם ומהארץ על שיעורי ההידבקות ויכולת הדבקה מופחתת בקרב ילדים מעודדות את הצעד של פתיחת מוסדות החינוך", מציינת ד"ר שטיין.

לסיכום, לשלוח או לא לשלוח?

"החשש של ההורים מובן וברור, במיוחד כאשר מדובר בילדים הלוקים במחלות כרוניות. לגבי ילדים בריאים, חשוב לזכור כי אמנם לא ניתן למנוע לחלוטין הידבקות בילדים, אך נדיר מאוד שהמחלה תתבטא באופן קשה. לא ניתן להסיק בעת הזו מי מהילדים נמצא בסיכון למחלה קשה. בשלב זה, אנו מתבססים על ידע שהצטבר במבוגרים ועל הסיכון לתחלואה קשה ממחלות אחרות. האיגוד לרפואת ילדים פרסם הנחיות מפורטות לגבי חזרתם של ילדים הלוקים במחלות כרוניות למוסדות החינוך, ובאופן כללי יש להתייחס לתקופה זו בדומה לעונת חורף שבה ישנה תחלואה משמעותית בנגיפים של מערכת הנשימה. אם ניתן לשלוח את ילדיכם לבית הספר בשיא עונת התחלואה משפעת, סביר לשלוח אותם גם כעת. חשוב, כמובן, להקפיד על עטיית מסיכה עד כמה שניתן, היגיינה, רחיצת ידיים, שמירת מרחק פיזי והתחסנות נגד מחלות אחרות הניתנות למניעה", מסכמת ד"ר שטיין.