טיפים רפואיים

אפשר לבצע חיזוק חגורת כתפיים כבר מגיל צעיר מאוד, והדבר צריך להיות במקביל לחיזוק היציבה של הילד באופן כללי. תרגילי חיזוק חגורת כתפיים צריכים לכלול תרגילים הקשורים לנשיאת משקל על הידיים במנחים שונים כגון שכיבה ועמידה.

בפעוטות חיזוק חגורת הכתפיים הוא נשיאת משקל במנחים שונים ומהווה חלק מהתפתחות הכללית, אך אפשר לבצע גירוי באמצעות מוביילים או תמונות המונחים במרחק מסוים מהתינוק.

בילדי הגן, אשר עלולים להתקשות בביצוע פעילויות של מוטוריקה עדינה כגון אחיזת עיפרון (פעולה שעלולה לנבוע, בין היתר, מחגורת כתפיים חלשה), יש לבצע חיזוק על ידי תרגילים מתאימים בנשיאת משקל בעמידה ובשכיבה.

חשוב לזכור שלא מומלץ לתת לילד לבצע עבודת משקולות בשל גילו הצעיר, אלא עדיף לתת לילד תרגילי משחק בכדור או עבודה מול לוח עם מגנטים. ב

כל מקרה, רצוי לפנות עם הילד לבדיקה בהתאם לבעיה המתעוררת – אצל פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק או אורתופד ילדים.

ישנם ילדים ש"לוקחים קשה" את המעבר לכיתה א', ומבטאים מצוקה בדרכים שונות, למשל: בעיות בפרידה מההורה בבוקר, תלונות על כאבי בטן, כאבי ראש, בכי מוגבר, סירוב להיכנס לכיתה ועוד. לרוב, התופעות חולפות לאחר כשבוע-שבועיים, אך ישנם ילדים שימשיכו להתקשות בהשתלבותם בביה"ס. עדיף שלא להיכנס לעימותים עם הילד, אלא לנסות ולדבר עם הילד, להבין מה מפריע לו בדיוק, ולנסות למצוא לכך פתרון.

אפשר, למשל, להכין את הילד מראש על ידי ביצוע של סיור היכרות בביה"ס. להפגיש אותו עם המחנכת או לתת לו הסברים על סדר היום בביה"ס – השיעורים, ההפסקות, הצלצולים וכו'.

חשוב לשדר לילד ביטחון לגבי המעבר שלו לבית הספר ולהיות החלטיים לגבי החובה שלו ללכת לבית הספר, גם אם הוא מתנגד לעניין. בנוסף, כדאי לוודא שהילד יהיה עם חברים טובים ומוכרים לו באותה הכיתה.

- אל תעשו שימוש בשיטות טיפול מיושנות או עממיות, למשל, תכשירים המכילים נפט. התכשירים עלולים להיות רעילים. זה מיותר ולא נעים לילד. התכשירים הקיימים יעילים ומספקים בהחלט. אם תכשיר אחד לא יעיל, בקשו המלצה מהרופא לתכשיר אחר.

- הדבקה חוזרת של כינים אצל ילדכם היא תוצאה של אי טיפול בקרב ילדים אחרים בגן או בכיתה. אם אתם רואים שהטיפול בכינים הופך תדיר – פנו לגננת או לגורם האחראי בכיתה ופעלו לשם ביצוע "מבצע חפיף" אצל כל הילדים. זו הדרך הטובה ביותר להבטיח את אי הישנות התופעה.

- התכשירים לטיפול בכינים אינם אמורים לפגוע בעור הקרקפת, אלא אם כן הילד אלרגי לאחד המרכיבים בהם.

- איסוף שיער ארוך יכול לסייע במניעת ההידבקות, אך הוא אינו דרך חד משמעית להימנע ממנה. הידבקות בכינים יכולה להתקיים בכל צורת שיער, גם אם השיער קצר מאוד, חלק, מתולתל או אסוף.

- בין ביצוע פעולות מיגור הכינים – רצוי להעביר לכביסה בהרתחה את כל הסדינים וכלי המיטה שהילד ישן עליהם.

הרטבת לילה הופכת להיות בעיHתית כאשר היא מתחילה להפריע מבחינה חברתית ומפסיקה להיות לגיטימית מבחינת גיל הילד. למשל, מצבים שבהם הילד נמנע מללכת לישון אצל חברים מהפחד ש"יברח לו", כאשר הילד קם רטוב כל בוקר, מסריח משתן כל הזמן בגלל "בריחות קטנות", או מרגיש רגשות אשם על ההרטבה הלילית.

בהקשר זה, מידת הסבלנות נדרשת מההורה, משום שלעתים התופעה תחלוף מעצמה, אבל בכל מקרה, חשוב להבין שלגעור בילד או להעניש אותו על המצב – לא תפתור את הבעיה.

כיום, כבר בגיל הגן, יש כלים לאיתור בעיות התפתחותיות. ישנם ילדים שיעברו בגן מבחני בשלות, וישנם ילדים שהגננת ופסיכולוג הגן ימליצו להורים שלא להעלותם בשל חוסר בשלות רגשית. כמובן שיש מקום לשקול כל מקרה לגופו. בכל מקרה, תמיד נלקחים בחשבון גורמים נוספים כמו מצב בריאותי, גודל פיזי, יכולת קוגניטיבית, יכולת המשפחה לספק לילד תמיכה מחוץ למסגרת החינוכית ועוד. שנת הגן שלפני העלייה לכיתה א' אמורה לספק מוכנות סבירה לילד על ידי העלאה הדרגתית של הדרישות מהילד במהלכה.

עם זאת, מלבד שיקולים קוגניטיביים, מוטוריים והתפתחותיים ישנם שיקולים נוספים כגון:

- המראה הפיזי של הילד. לדוגמה: אם הילד גדול יחסית לגילו, אזי, לרוב יימנעו מלהשאירו עם ילדים צעירים ממנו.

- החברים הקרובים מהגן עולים לכיתה א' או נשארים שנה נוספת בגן.

בכל מקרה של תהייה והתלבטות, יש לפנות לגננת ולפסיכולוג הגן להתייעצות ואולי אף לאבחון.

ישיבה בכיתה

כיום ברוב בתי הספר הכיסאות והשולחנות בגודל אחיד, מצב בעייתי בפני עצמו, כיוון שגודלם של הילדים אינו אחיד. ובכל זאת, יש לשים לב לנקודות הבאות:

• גובה הכיסא צריך לאפשר מצב שבו כפות הרגליים של הילד יגיעו עד הרצפה (או שיונחו על הדום קטן) והוא יישב על כל הכיסא, גבו הזקוף נוגע במשענת. ברכיו של הילד צריכות להיות כפופות ב-90 מעלות, וגובהן בגובה הירכיים. 
• זווית הישיבה בין הגב לירכיים תהיה כ-100 מעלות. 
• עומק המושב צריך להיות קצר מעט מאורך הירך, כך ייווצר מצב שכאשר הילד יושב "עד הסוף" בכיסא, החלק הפנימי של הברכיים לא יגע בקצה הכיסא. 
•  גובה השולחן צריך לאפשר ישיבה מולו עם אמות תמוכות עליו, מרפקים בזווית של 100-90 מעלות, כאשר מפרקי שורש כף היד רפויים והכתפיים רפויות ונינוחות. 
• משענת הגב צריכה להיות ממוקמת כך שתיתן תמיכה קלה לשקע הטבעי אשר בגב התחתון. 

יש משמעות לתנועה של הילדים ולהחלפת תנוחות הישיבה על הכיסא מדי פעם, שכן כך מתאפשר לקבוצות שרירים שונות לעבוד בכל פעם בתמיכת הגוף בלי להגיע למצב של עייפות שריר.

חשיבות רבה ביותר יש להחלפת מקום הישיבה של הילדים, כך שלא ייווצר מצב שבו ישבו באותה זווית ללוח ולמורה לזמן ארוך. הדבר משמעותי ביותר הן מבחינת עמוד השדרה והן מבחינת מניעת פגיעה במערכות הראייה והשמיעה.  

• אכלו ארוחות משפחתיות.

• הגישו מגוון מזונות בארוחות השונות.

• שלבו פרי או ירק בכל ארוחה.

• נסו להיות מודל לחיקוי ואכלו גם אתם מזון מגוון.

• שתפו את ילדכם בתכנון התפריט ובהכנת המזון.

• הגבילו צריכה של משקאות ממותקים. השתייה המומלצת היא מים.

• עסקו בפעילות גופנית, רצוי יחדיו כל המשפחה. לדוגמה: עלו במדרגות כמה קומות במקום להשתמש במעלית.

• השתדלו לא ל"להעניק אהבה" באמצעות המזון. אוכל אינו צ'ופר להתנהגות טובה. ישנן דרכים רבות אחרות וטובות להביע אהבה ושביעות רצון, כמו מילה טובה, חיבוק, ובילוי משותף.

דוגמאות לארוחות מגוונות

ארוחת בוקר בבית

ארוחת עשר

כריכים חלביים לארוחת הצהריים

כריכים בשריים לארוחת הצהריים

ארוחת ביניים

ארוחת ערב

המזון הוא מקור אנרגיה של גופנו. אנרגיה זו נדרשת לגדילה, להתפתחות ולתפקוד היומיומי. רמות האנרגיה והסוכר בגוף נמוכות לאחר "צום הלילה" הנמשך כ-12 שעות. ארוחת בוקר בריאה ומגוונת תספק לגוף את האנרגיה הדרושה לו.

מומלץ שארוחת בוקר בבית תהווה חלק משגרת הפעילות טרם היציאה לבית הספר.

דוגמאות לארוחת בוקר:

דגני בוקר לא ממותקים עם חלב

פרוסת לחם עם ממרח (גבינה, אבוקדו, חומוס, טחינה)

קרקר או עוגייה + כוס חלב

מומלץ לצמצם ממרח מתוק לפעם בשבוע: חמאת בוטנים/ממרח תמרים/ממרח חלבה

הילדים ובני הנוער לא תמיד מספיקים לאכול לפני שהם יוצאים לבית הספר, או שהם אוכלים בבית ארוחה קטנה ולא מספקת. במחקרים נמצא כי בעיות משמעת בכיתה פחתו, ושופרה יכולת ההקשבה והלמידה של הילדים, שאכלו ארוחה בתוך שגרת בית הספר.

מומלץ שארוחת עשר תכלול: מנת דגניים, מנה עשירה בחלבונים, ירק פרי ומים.

דוגמאות לארוחת עשר:

לחמנייה מחיטה מלאה, טונה עם מלפפון חמוץ, עגבניות שרי, שזיף, מים.

כריך מחיטה מלאה, חביתה, פלפל ירוק, אפרסק, מים.

כריך מלחם אחיד, גבינה לבנה 5% עם זיתים, חסה, תפוח עץ, מים.

פיתה, חומוס, קולורבי, אגס, מים.

ארוחת צהריים – כריכים חלביים:

לחמנייה, גבינה צהובה, מלפפון, משקה חלב, אפרסק, מים.

פיתה מחיטה מלאה, גבינה צפתית 5%, עגבנייה, יוגורט עם פרי, בננה, מים

לחם מחיטה מלאה, ביצה קשה, רצועות פלפלים, יוגורט טבעי, אגס מים.

לחם אחיד, טונה, מלפפון חמוץ, פריגורט, תפוז, מים.

ארוחת צהריים – כריכים בשריים:

לחם מחיטה מלאה, פסטרמה הודו, חצילים בטחינה, חסה, אפרסק, מים.

פיתה, כתף בקר, סלט חומוס, רצועות פלפל, אגס, מים.

לחמנייה מחיטה מלאה, פסטרמה עוף, טחינה, רצועות מלפפון וגזר, שזיף, מים.

דוגמאות לארוחת ערב חלבית ובשרית:

מעדן חלב, לחם, חביתה, גבינת קוטג' וזיתים, סלט מלפפונים ושמיר.

יוגורט עם פרי, פיתה, פלאפל, טחינה, סלט ירקות.

יוגורט טבעי, לחמנייה, פשטידת ירקות וגבינה, אבוקדו, סלט חסה.

חלב, לזניה חלבית, טונה, סלט כרוב.

דג נסיכת הנילוס עם ירקות, אורז, סלט גזר.

חזה הודו צלוי, אורז עם אפונה, סלט ירקות. עוף בגריל, פסטה ברוטב עגבניות, קישואים ברוטב, סלט כרוב וגזר.

דוגמאות לארוחות ביניים:

ירקות ופירות טריים, משומרים או מיובשים, המוגשים בצורה נאה.

לחם עם ממרח מגוון.

אגוזים ושקדים למיניהם (לילדים מגיל שש ומעלה).

קרקרים מדגנים מלאים עם ממרח.

יוגורט, חלב.

גלידה דלת שומן.