לא הייתי בית חולים זה הרבה מאוד שנים. לאחרונה בקרתי למחלקת חירום לטיפול בשבב זכוכית קטן ביד, שהתרחש כ..6 שבועות לפני כן. בדלפק הקבלה נרשמתי על ידי פקידת קבלה שהייתה יעילה, מנומסת ואף טיפלה בי בחיוך. המשכתי אז למחלקת האחות. לבדיקות בסיסיות, שנעשו על ידי 2 אחיות זוטרות, בהן אחות בכירה ישבה בסמוך. הם שלחו אותי למנתח האורתופדי שבדק את היד שלי ביסודיות. היא שלחה אותי לצילום רנטגן קרוב מאוד. כשחזרה לרופא, היא בחנה את הרנטגן, בדקה שוב את ידי והסבירה לי שלדעתה, מכיוון שהבעיה ביד התרחשה לפני זמן רב למדי וכעת נפגעה רק כאשר הופעל לחץ, עדיף שלא תעבור על ניתוח. אבל, כדי להיות זהירים במיוחד, היא התעקשה שאראה מנתח אחר כדי לראות מה דעתו. הוא ראה אותי והסכים עם הערכתה. חזרתי אליה והיא שחררה אותי, ביקשה שאחזור אליה אם הכאב יחמיר.
מרגע הגעתי לבית החולים, ועד לרגע שעזבתי, השירות לא יכול היה להיות מקצועי יותר, יעיל ומהנה יותר לראות. מעולם לא הופתעתי לטובה כל כך מהתנהגותו וטיפולו של כל אדם ואדם שטיפל בי, בכל בית חולים שאי פעם ביקרתי בו בעבר. תאמינו או לא, אפילו יכולתי לומר שזה תענוג להיות שם.
לכולכם שהייתם חלק מניסיוני, תודה רבה!
ר.ק