התמודדות אחיות טיפול נמרץ עם אובדן המשאבים בעבודה

ההתמודדות עם מצבי לחץ בקרב אחיות, הינו נושא הנחקר רבות. מחקר עדכני שנערך על ידי הגב' אלונה קרול, אחות אחראית במחלקה כירורגית א' במרכז הרפואי הלל יפה, המבוסס על תיאוריית "שימור המשאבים" Conservation of Resources (COR) של Hobfoll משנת 1989, בוחן את מקורות הלחץ ודרכי ההתמודדות עם לחץ ושחיקה, בקרב אחיות טיפול נמרץ. אחיות ביחידות אלה מהוות קבוצה בעלת סיכון גבוה לחוות לחצים בעבודה. חשיפה למגע רצוף ותובעני עם בעיותיהם וסבלם של המטופלים, וחשיפה לאובדן ואיום על החיים מגבירות את תחושת הלחץ בקרב הצוות המטפל. במחקר זה נטלו חלק 90 אחים ואחיות העובדים ביחידות לטיפול נמרץ בשלושה מרכזים רפואיים בארץ.

תיאוריית COR מבוססת על הנחת היסוד, שאנשים נוטים לשמר, להגן ולבנות משאבים חדשים, וכל מה שמאיים על משאבים אלה: אובדן ממשי או פוטנציאלי, יוביל ללחץ. תיאוריה זו תסייע בבחינת המשאבים העומדים לרשות האחיות, אובדנם והיקף גיוסם. כמו כן, המחקר הנוכחי בוחן את מודל ההתמודדות עם לחץ הנקרא The Multiaxial Model of Coping, הבנוי מארבעה סגנונות התמודדות עם לחץ:

• סגנון התמודדות פרו-חברתי, הכולל בתוכו התנהגויות כגון דאגה לאחרים, חיפוש תמיכה חברתית, או כל אינטראקציה חברתית חיובית.
• התמודדות אקטיבית, סגנון המדגיש עד כמה אנשים עשויים להיות פעילים בגיוס משאבים להתמודד או בשחזור המשאבים אשר הידלדלו בזמן התרחשות אירוע דחק.
• התמודדות אנטי-חברתית, סגנון אשר כולל בתוכו פגיעה באחרים.
• התמודדות פסיבית, הכוללת הימנעות מעיסוק בבעיה, התעלמות מאחרים ובידוד.

ניתן לשער, כי מאגר המשאבים של אחיות ביחידות לטיפול נמרץ מתרוקן בעקבות השקעה רבה של משאבים או קושי בגיוס משאבים חדשים. תופעה זו עלולה ליצור מקור ללחץ בקרב האחיות, אשר יבוא לידי ביטוי בתחושת השחיקה. כמו כן שוער, כי קיימת השפעה של סגנון התמודדות על מדד השחיקה. לסגנון התנהגות פרו-חברתית ואקטיבית יהיה אפקט ממתן על הקשר בין אובדן המשאבים לשחיקה, ואילו לסגנון התנהגות אנטי חברתית ופסיבית יהיה אפקט מחזק על הקשר בין אובדן המשאבים לשחיקה.

ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי, ככל שאובדן המשאבים גדל יותר, כך מידת השחיקה הפיזית, הנפשית והכללית גדלה יותר.

ממצאים נוספים הם:

א. אובדן המשאבים בעבודה קשור לשחיקה.

ב. לאובדן המשאבים בחיי היום-יום קיימת השפעה על מידת השחיקה בעבודה.

ג. בניגוד להשערה, לא נמצא קשר שלילי בין גיוס המשאבים לבין שחיקה. כלומר, אחיות אשר פועלות לגיוס המשאבים להתמודדות עם לחץ, אינן בהכרח שחוקות פחות.

ד. קיימת השפעה ממתנת של מיפוי התנהגות פרו-חברתית על הקשר בין אובדן המשאבים לשחיקה. כמו כן, סגנונות התמודדות מסוג התנהגות אסרטיבית, חיפוש תמיכה חברתית והתחברות, נמצאו כבעלי השפעה ממתנת גם כן, על הקשר שבין אובדן המשאבים ושחיקה. סגנון התמודדות מסוג תוקפנות נמצא כבעל השפעה מחזקת על הקשר בין אובדן המשאבים ושחיקה.

המחקר הנוכחי מראה כי שחיקה נפשית מתקשרת באופן חיובי לגיל, לוותק המקצועי ולוותק ביחידה. ממצא נוסף הוא הימצאות קשר חיובי בין אובדן המשאבים בחיי היום-יום, גיל וותק מקצועי.

המלצות

להעלות את רמת המודעות בקרב הצוות הסיעודי להתמודדות עם גורמי לחץ בעבודה על ידי הפנמת התנהגות פרו-חברתית ואקטיבית להפחתת גורמי לחץ אלו.
להעלות את רמת המודעות בנושא השחיקה בקרב המנהלים ולפתח תוכניות התערבות למניעת שחיקה.
לכלול בתוכנית הלימודים של בתי ספר לסיעוד את נושא הלחץ בעבודת האחיות.