שלושה בתי חולים ולידה אחת

לעדי ואיציק סונגו מקרית אתא שני ילדים, בני 10 ו-12. לאחר ציפייה ארוכה נקלטה עדי להריון שלישי, שהיה תקין עד שבשבוע 24 החלה ירידת מים מוקדמת. עדי פנתה לבית החולים כרמל הנמצא באזור מגוריה, שם החליט הצוות הרפואי לאשפזה בעקבות ירידת המים המוקדמת. כחודש ימים הייתה מאושפזת במחלקה להריון בסיכון, אך המצב הביטחוני המשיך להתדרדר, ופיקוד העורף הורה על סגירת המחלקה ומעבר המחלקות לאזור ממוגן. מחשש שלא יהיה מקום לתינוקה בפגייה, נאלצה עדי לעבור להמשך אשפוז בבית חולים אחר. תחילה הגיעה לבית החולים רמב"ם, כדי שתוכל להיות קרובה יותר הביתה, אך כשהבינה כי גם שם עברו למתכונת חירום ועליה להתאשפז במתחם תת-קרקעי ממוגן, הבינה שלא תהיה מסוגלת להתמודד עם זה.

מנהל מחלקת אם ועובר בבית החולים כרמל דיבר עם מנהלת מחלקת אם ועובר במרכז הרפואי הלל יפה פרופ' רינת גבאי בן זיו, ויחד תיאמו את המעבר של עדי להלל יפה, שם התקבלה באדיבות על ידי צוות חדר מיון יולדות והועברה לאשפוז במחלקת אם ועובר. במשך חודש וחצי אושפזה עדי בהלל יפה, רחוקה מהבית ומהילדים, כאשר ברקע אינספור אזעקות ונפילות טילים באזור מגוריה.

עדי סונגו, התינוק החדש והצוות בפגייה של המרכז הרפואי הלל יפה

"זו הייתה אחת התקופות המאתגרות ביותר שהיו לי בחיים. להיות במצב מטלטל שכזה, רחוקה מהבית ומהילדים, ובמקביל לשמור על עצמי בריאה וחזקה ועל העובר שבתוכי - זה לא היה פשוט. בעלי היה מגיע יום יום לבקר אותי ובערב היה חוזר הביתה, לילדים. מספר פעמים תפסה אותם אזעקה כשהיו בדרך לבקר אותי בבית החולים, וזה עורר אצלם הרבה חששות ופחדים", מציינת עדי.

מנהלת מחלקת אם ועובר בהלל יפה פרופ' רינת גבאי בן זיו, ציינה: "כל אשפוז ממושך של יולדת הוא חוויה לא פשוטה, בפרט כשיש ילדים בבית. במקרה זה החוויה הייתה קשה אף יותר נוכח המרחק מהבית, חוסר הוודאות והמצב הביטחוני. אנו רואים חשיבות רבה, הן בדאגה לבריאות הפיזית של האם והעובר והן לבריאות הנפשית של האם, להקל על האשפוז ככל שניתן".

השבוע, כשהיא באמצע השבוע ה-33 להריונה, ילדה עדי בלידה טבעית בן במשקל 1.960 ק"ג. התינוק נמצא כעת בפגייה וצפוי להשתחרר בשבועות הקרובים הביתה.

"הלידה עברה בשלום. אין לי מילים כדי להודות לצוות בחדר המיון, במחלקת אם ועובר, ביולדות ובפגייה על הטיפול המסור והאכפתי. גם לרב שניאור מעטוף, שליח חב"ד בבית החולים, שארגן עבור משפחתי קרוואן אירוח, כדי שיוכלו לעשות איתי את השבת, זה מחמם את הלב. להיות מאושפזת תקופה כה ארוכה הרחק מהבית, ובפרט בתקופת החגים, זה לא פשוט, אך בזכות אנשים טובים והצוות המטפל שהקיף אותי הצלחתי לצלוח את התקופה. עכשיו אני מצפה כבר לחזור הביתה ולנהל שגרת חיים רגילה ושקטה", מסכמת עדי.

שיהיה במזל טוב!