"האם פחות זה יותר?"

המרכז הרפואי הלל יפה סיכם בהצלחה כנס בינלאומי רב משתתפים בנושא הפריה חוץ-גופית בהשתתפות כ-180 מומחים בתחום מבתי חולים ומאוניברסיטאות מהארץ ומהעולם

09/03/2014

ביצוע טיפול בגירוי שחלתי מינימאלי ושיקולים בבחירת טיפול המתאים להליך הפריה חוץ-גופית - כל אלו ועוד עמדו במרכז כנס בינלאומי שנערך במרכז הרפואי הלל יפה על ידי היחידה להפריה חוץ-גופית של בית החולים ובשיתוף האגודה הישראלית לחקר הפוריות והחברה הבינלאומית לטיפולי פוריות בגירוי מינימאלי. בכנס התכנסו תחת קורת גג אחת כ-180 מומחים בתחום – מבתי חולים ומאוניברסיטאות מהארץ ומהעולם. הכותרת: "טיפולים ידידותיים יותר ואגרסיביים פחות בהפריה חוץ-גופית". המסר העיקרי: לפעמים גם בפחות טיפול אפשר להשיג תוצאות טובות, אבל החשיבות המרכזית בטיפולי הפריה היא על ביצוע התאמה אישית לכל אישה, תוך דגש על קיום אורח חיים בריא כגורם מרכזי מסייע.

"רופאים העוסקים בפוריות ובביצוע הפריה חוץ-גופית נמצאים בדילמה תמידית באשר לאופי הטיפול הניתן לאישה", מציין פרופ' משנה אדריאן אלנבוגן, מנהל היחידה להפריה חוץ-גופית של המרכז הרפואי הלל יפה, ומי שהיה מיוזמי ומארגני הכנס, שהתקיים בשבוע החולף במרכז הרפואי הלל יפה.

בתחילת היום, במסגרת ברכות הפתיחה, הדגישו הן פרופ' מאיר אורן - מנהל המרכז הרפואי, הן פרופ' אליעזר שלו - דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון ומנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים העמק, והן פרופ' מוטי חלק - מנהל מחלקת נשים ויולדות ב"הלל יפה", את מצוינותה של היחידה להפריה חוץ-גופית ב"הלל יפה", כמו גם את חשיבות הכנס ונושאיו. פרופ' חלק ציין את הברכה התנ"כית "פרו ורבו ומלאו את הארץ", וכן את עובדת היותן של שלוש מתוך ארבע האמהות בתנ"ך בעלות קשיים בהבאת ילדים לעולם, אותם קשיים בהן עוסק תחום הפריון.

בהמשך היום, נהנו המשתתפים הרבים מהרצאות שונות ומגוונות. בין המרצים המכובדים היו פרופ' רנה פרידמן, מחלוצי הפריות המבחנה בצרפת, שהעביר הרצאה בנושא העלאת הסיכויים בביצוע הפריה חוץ-גופית באמצעים מינימאליים על ידי הסברת החשיבות של שמירה על אורח חיים בריא (עיסוק בספורט, תזונה בריאה, הפחתת עישון, הפחתת שימוש בטלפון סלולאריים ועוד); פרופ' פסקואלה פטריציו – יו"ר מערך המיילדות, הגינקולוגיה והפריון בפקולטה לרפואה באוניברסיטת ייל ארה"ב, שדיבר על כך שאין חובה לבצע טיפולי אגרסיביים בהורמונים בכדי לקבל מספר רב של ביציות תקינות; פרופ' יונתן ואן-בלרקום – המדען הראשי באוניברסיטת בולדר בקולורדו ארה"ב, שדיבר על ההליכים התוך-תאיים האחראים להפריית הביצית; פרופ' עזאם פואד – סגן מנהל היחידה להפריה חוץ-גופית ומנהל השירות לשימור פוריות בבי"ח איכילוב ויו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות, שהסביר את החשיבות הרבה בהתאמת טיפולי הפריה באופן אישי לכל אישה ("טיפול חכם"), ועוד.  

אחת ההרצאות המרכזיות, שזכתה לתהודה ועניין, הייתה זו של פרופ' גיטה נרגוד, נשיאת החברה הבינלאומית לטיפולי פוריות בגירוי מינימאלי, המשמשת כרופאה בתחום הפריון מזה שנים רבות באנגליה. פרופ' נרגוד הציגה גישה חדשה-ישנה המדברת על זניחת הטיפולים השגרתיים וביצוע הערכה מחדש של אופן מתן ההורמונים לאישה בעת ביצוע הפריה חוץ-גופית. פרופ' נרגוד סקרה מאמרים ומחקרים שנעשו ברחבי העולם בשנים האחרונות אשר הראו כי ביצוע גירוי שחלתי מינימאלי או בינוני (דהיינו, מתן כמות קטנה עד בינונית של הורמונים) אמנם יוצר כמות פחותה של ביציות, אך איכותן גבוהה יותר ומספקת תוצאות טובות דומות למתן גירוי אגרסיבי. פרופ' נרגוד ציינה כי גישה זו מהווה אופציה בהתייחס לנשים עם תגובה שחלתית נמוכה לטיפולי הפריה חוץ-גופית, מבחינה פיזית ונפשית. כמו כן, ציינה פרופ' נרגוד את היתרון בטיפולים כגון אלו לרווחת האישה ולרווחת העובר והתינוק העתידי. דבריה של פרופ' נרגוד עוררו פולמוס בין הרופאים המשתתפים בשל היותה של הגישה תחת דיון וויכוח מתמיד בתחום הפריון.

"בסופו של דבר", מציין פרופ' משנה אלנבוגן, "המטרה שלנו כרופאים היא השגת הריון תקין ולידה של ילד בריא. בוודאי שלא לגרום נזק לאישה. ללא ספק, הגישות השונות שהוצגו בכנס מייצגות נאמנה גם את המגמות הקיימות כיום בתחום הפריון. עם זאת, אני חושב שעל המסר העיקרי הייתה תמימות דעים – הטיפול הניתן לכל אישה חייב שיהיה בו אלמנט של התאמה אישית. כמו כן, אורח החיים של האישה – תזונה, פעילות גופנית, עישון ועוד – יש בו בכדי להשפיע על הטיפול כולו. שנאמר, בבסיס כל טיפול הפריה צריך להיות הרעיון של יצירת תנאים אופטימאליים לשם יצירת חיים חדשים".

הכנס, שכאמור, נכחו בו מומחים בעלי שם מהארץ והעולם בתחום הגינקולוגיה והפריון, זכה למחמאות רבות והסתיים בדיון רחב היקף ובביקור ביחידה להפריה חוץ-גופית של "הלל יפה".