אתר זה עושה שימוש בקבצי עוגיות (Cookies) ובטכנולוגיות דומות, לרבות פיקסלים (Pixels), לצורך תפעול האתר, שיפור חווית הגלישה, ניתוחים סטטיסטיים והתאמת תוכן להעדפת המשתמש. חלק מהעוגיות והפיקסלים מופעלים ע"י ספקי שירות צד שלישי
(Google Analytics, Meta Pixel וכו'), שעשויים לעבד מידע שאינו מזהה לרבות כתובת IP, נתוני דפדפן והרגלי גלישה, בהתאם למדיניות הפרטיות שלהם.
השימוש בקבצי העוגיות מותנה בהסכמתך המפורשת, הנך רשאי לא לאשר או לחזור מהסכמתך בכל עת. (ניתן לנהל את העדפות השימוש בעוגיות בכל עת דרך הגדרות הדפדפן). יש לשים לב כי סירוב/חסימה לשימוש ב Cookies, ייתכן ויגרום לכך שחלק מהשירותים באתר עלולים שלא לפעול כראוי וכי הדבר ישפיע באיכות ובזמינות השירותים באתר.
למידע נוסף, ניתן לעיין במדיניות הפרטיות.
ניהול העדפות Cookies, מורחב
תמיד פעיל
האחסון הטכני או הגישה נחוצים בהחלט למטרה לגיטימית של מתן אפשרות לשימוש בשירות ספציפי המבוקש במפורש על ידי המנוי או המשתמש, או למטרה היחידה של ביצוע העברת תקשורת דרך רשת תקשורת אלקטרונית.
האחסון הטכני או הגישה המשמשים אך ורק למטרות סטטיסטיות.
האחסון הטכני או הגישה נדרשים ליצירת פרופילי משתמשים לשליחת פרסום, או למעקב אחר המשתמש באתר אינטרנט או במספר אתרים למטרות שיווק דומות.
עובדי המרכז הרפואי הלל יפה התכנסו לטקס זיכרון לציון שנה לאירועי ה-7 באוקטובר. נועה לוי, מניצולות הטבח בקיבוץ כיסופים, שיתפה את הנוכחים בסיפורה האישי. העובדים עמדו דקת דומיה לזכר הנרצחים ונשאו תפילה לשלום החיילים והחטופים
07/10/2024
הטקס התקיים ברחבת הכניסה לבנייני האשפוז של המרכז הרפואי הלל יפה ונכחו בו מאות מעובדות ועובדי המרכז הרפואי, כאשר כולם אוחזים בפרחים בצבע צהוב.
הטקס נפתח בדקת דומיה לזכר הנרצחים והנופלים. לאחר מכן נשאו נשא דברים מנהל המרכז הרפואי פרופ' מיקי דודקביץ, שהזכיר את 101 החטופים שעדיין יש חובה להחזירם, והדגיש את הצורך של העם שלנו בלכידות ואחדות.
במהלך העצרת שיתפה נועה לוי, אחת הניצולות מהטבח בקיבוץ כיסופים, את קהל הנוכחים בסיפורה ההישרדות האישי שלה ושלה משפחתה וסיפרה כיצד שהו היא ושלושת ילדיה שעות רבות בממ"ד, כשמחוץ לבית עשרות מחבלים יורים לכל עבר, טובחים בשכניה ושורפים בתים.
בסיום נשא רב בית החולים דובב בינדינגר תפילה לשלום החיילים וכוחות הביטחון, לחזרתם של החטופים במהרה ובשלום ולמען מדינת ישראל. לאחר מכן, בתום שירת התקווה, הודלקו נרות זיכרון והונחו פרחים צהובים סביבם, כשזיכרון ותקווה מתערבבים זה בזה.