מהו משכב הלידה

ששת השבועות הראשונים לאחר הלידה נקראים תקופת משכב הלידה. במשך תקופה זו הגוף חוזר למצב שבו היה לפני ההיריון. בחרנו לפרט עבורכן נושאים חשובים ביחס לתקופה זו:

הרחם – מיד לאחר סיום הלידה וצאת השליה הרחם מתכווץ. לעתים ניתן לחוש אותו כגוש באזור הבטן התחתונה. התכווצות הרחם מסייעת לרחם לחזור לגודלו הטבעי ולמקומו הרגיל באגן. התכווצות הרחם מלווה לפעמים בכאב ובדימום. הכאב יכול להתגבר בזמן הנקה וכן בלידות חוזרות. ניתן לקחת משככי כאב כמו אופטלגין או אקמול, אם אין את רגישה לתרופות אלו. רצוי לקחתן כ-20 דקות לפני ההנקה להקלת הכאב. תרופות אלו לא מזיקות בזמן ההנקה ומומלץ ליטול אותן במרווחים של 4 עד 5 שעות.  

חשוב לרוקן את שלפוחית השתן לעתים קרובות כיוון ששלפוחית מלאה מונעת כיווץ הרחם. הרחם חוזר למקומו ולגודלו הטבעי תוך כשישה שבועות מהלידה.

דימום והפרשה לדנית - לאחר היפרדות השליה נשארים כלי דם קטנטנים פתוחים באזור שבו הייתה השליה ברחם וגורמים לדימום. כלי דם אלו מתכווצים בהדרגה יחד עם כיווץ הרחם, וכך גם הדימום ייפסק בהדרגה. ההפרשה הדמית לאחר הלידה נקראת לוכיה. בימים הראשונים לאחר הלידה כמותה דומה לדימום הווסת, וייתכן כי יופיעו בה קרישי דם, במיוחד לאחר הנקה או לאחר שכיבה ממושכת (שנת לילה, למשל). זהו מצב נורמאלי. בדרך כלל תוך כ-10 ימים מהלידה הדימום מתמעט עד שנפסק וצבע ההפרשה משתנה מאדום, לחום, לוורוד וללבן. חודש מזמן הלידה ההפרשה הלדנית אמורה להיפסק. אם ההפרשה הדמית נמשכת יותר מארבעה שבועות לאחר הלידה, או הופכת לבעלת ריח לא נעים, מומלץ לפנות לרופא.

הלדן (הוואגינה) - במהלך הלידה התינוק עובר דרך הלדן, לכן עשויים להופיע בו סדקים ורגישות, במיוחד בימים הראשונים לאחר הלידה. הלדן בנוי מרירית ושרירים המתכווצים וחוזרים לצורתם המקורית תוך כארבעה שבועות מהלידה.

החיץ - חתך האפיזיוטומיה והיגיינה אישית. איזור החיץ שבין פי הטבעת לפתח הלדן נפגע לפעמים במהלך הלידה על ידי קרע ספונטאני או על ידי חיתוך יזום שנעשה בזמן הלידה. בין אם נוצר קרע או חתך, המקום נתפר על ידי רופא בתום הלידה. התפירה היא בעזרת חוטים הנמסים ואין צורך להוציאם.

יש להקפיד על ניקיון האזור על ידי שטיפות במים פושרים לעתים קרובות. רצוי לא למרוח משחות למיניהן, אלא רק תכשירים המיועדים למקום בהמלצת הצוות הרפואי.

הכאב ואי-הנוחות באזור עלולים להימשך 4-6 שבועות מהלידה. אם מופיעים כאבים חזקים, אודם מקומי, נפיחות או הפרשה מוגלתית מומלץ לפנות לרופא. אין להשתמש בטמפונים בתקופת משכב הלידה.

תזונה ומשקל - מערכת העיכול חוזרת לתפקוד רגיל תוך כשבוע מהלידה. לאחר הלידה רצוי לאכול ארוחות מסודרות הכוללות את כל אבות המזון. מבחינת משקל הגוף - ביממה הראשונה לאחר הלידה יש איבוד של 5-6 ק"ג. הנקה בצירוף תזונה מאוזנת תאפשר לך לחזור למשקל שלפני ההיריון תוך שנה, גם ללא דיאטה. בשל איבוד נוזלים במהלך הלידה וכן בשל ההנקה רצוי לשתות 10-12 כוסות ביממה.

בצקת ברגלים - עלולה להופיע גם אם לא הייתה בתקופת ההיריון וזאת עקב שינויים הורמונאליים ושינויים במאזן הנוזלים מיד לאחר הלידה. הבצקת תחלוף תוך כשבועיים מהלידה.

תכשירי ברזל - רצוי להמשיך ולקחת כחודש עד שישה שבועות לאחר הלידה, במיוחד אם את מניקה.

עצירות וטחורים - עצירות היא תופעה נפוצה מאוד לאחר הלידה. הסיבות לעצירות הן בעיקר רגישות באזור החיץ ופי הטבעת, ירידה במתח שרירי הבטן, חתך האפיזיוטומיה, אם קיים, ועוד. למניעת עצירות רצוי לשלב בתזונה מאכלים העשירים בסיבים כמו פירות וירקות וכן להקפיד על שתייה מרובה.

תופעת הטחורים נפוצה בהריון ולאחר הלידה. הטחורים נוצרים עקב לחץ הרחם והעובר עוד בהריון על קרקעית האגן וכן עקב הלחיצות בשעת הלידה. ניתן לטפל בטחורים על ידי תכשירים שונים בהמלצת הצוות הרפואי או הסיעודי. אמבטיות ישיבה במים פושרים מסייעות באופן ניכר למצב זה. בדרך כלל הטחורים נספגים תוך 4-6 שבועות מהלידה. במידה שהתופעה נמשכת מעל לזמן זה רצוי לפנות לרופא לקבלת ייעוץ בנושא.

כדאי לדעת - התפרים והחיץ לא ייפגעו עקב פעולת מעיים. ניתן להיעזר בנרות גליצרין לפעולת המעיים הראשונה לאחר הלידה. ניתן לקבל נרות אלו מצוות האחיות במחלקה.

מנוחה ופעילות - לאחר הלידה נשים רבות חשות עייפות וחולשה עקב מאמץ הלידה והטיפול בתינוק. מנוחה מסייעת ליולדת להחלים ולחזור לתפקוד רגיל. מומלץ לחזור לפעילות הרגילה שלפני תקופת ההיריון בצורה הדרגתית.

רצוי לארגן את סדר היום כך שבשעות הצהריים ולאחר הנקה תתקיים מנוחה למספר שעות רצוף. במידת האפשר ניתן להיעזר בבני משפחה ובסביבה תומכת, וכן לנצל את השעות שהתינוק ישן לשינה מקבילה.

הדרכה לביצוע התעמלות לאחר לידה - במחלקת יולדות מתקיימת הדרכה לביצוע התעמלות לאחר לידה בימים א', ג', ה' בשעות הבוקר. ניתן להתעדכן בעניין מול הצוות הסיעודי במחלקה.

וסת ראשונה ואמצעי מניעה - הווסת הראשונה מופיעה בדרך כלל בין 4 ל-8 שבועות לאחר הלידה. לאם המניקה תיתכן הופעת הווסת מאוחר יותר. אין להתייחס להנקה כאמצעי מניעה להריון.

ניתן לקיים יחסי מין בתקופת משכב הלידה לפי רצונך והרגשתך, אך רצוי מאוד למנוע הריון עד הופעת הווסת הראשונה וביקור אצל רופא נשים. התאמת אמצעי מניעה תיעשה על ידי רופא בלבד.

שינויים במצב רוח - בעקבות שינויים הורמונאליים והתמודדות עם מצב חדש של לידת התינוק ייתכנו שינויים במצב הרוח: עצבות, התפרצויות בכי, עצבנות וכעס על דברים קטנים שבדרך כלל אינם מביאים להתפרצות כזו. מצב זה נקרא "יום הדמעות" או "בייבי בלוז". תופעות אלו נפוצות ונורמאליות ואמורות לחלוף תוך מספר ימים.

אם מצבי הרוח מממשיכים להיות קיצוניים והתופעה אינה חולפת או משתפרת מומלץ להיוועץ בגורם מקצועי בתחנה לבריאות המשפחה או ברופא המשפחה.

הזעת יתר וחום גוף בעייתי - הזעת יתר הינה תופעה נפוצה לאחר לידה, בעיקר בשעות הלילה. היא קשורה לשינויים ההורמונאליים בגוף לאחר הלידה. התופעה נעלמת ללא כל טיפול תוך מספר ימים. במידה שהתחושה הפיזית של היולדת רעה וחום הגוף עולה מעל ל-38 מעלות, יש לפנות מיד לרופא כיוון שמצב זה יכול להעיד על זיהום בגוף.