שאלות ותשובות

הסיבוכים האפשריים בניתוחים לפרוסקופיים הם: זיהומים בצלקות הדיקורים, המטמות (שטפי דם) קטנות על פני הבטן, חבלות לכלי דם בדופן הבטן או לכלי הדם הגדולים בבטן התחתונה ובצדי האגן, חבלות למעי או שלפוחית השתן וסיבוכים הקשורים להרדמה.  

בנוסף, תמיד תיתכן האפשרות שהכירורג לא יוכל להמשיך את הניתוח בגישה לפרוסקופית ולכן יהיה צורך בפתיחת הבטן.  

זמן ההחלמה תלוי בסוג הניתוח שנעשה. רוב המטופלות מרגישות טוב בתוך מספר ימים לאחר הניתוח, אולם אם מדובר בניתוח נרחב נדרשים מספר ימי מנוחה.  

לעתים קרובות אפשר לבצע פרוצדורות גינקולוגיות נוספות באותו זמן, דוגמת היסטרוסקופיה. כמו כן אפשר לבצע, בשיתוף צוות כירורגי, וזאת במידת הצורך, ניתוח לכריתת כיס מרה, כריתת תוספתן או סקירת חלל הבטן במקרה של כאבים לא ברורים. 

אנדומטריוזיס הוא מצב שבו רירית הרחם נמצאת במקומות אחרים מחוץ לחלל הרחם. בזמן לפרוסקופיה אפשר לאבחן נגעים של אנדומטריוזיס על קירות האגן הקטן, החצוצרות, השחלות, המעיים, שלפוחית השתן ובמקרים פחות שכיחים – מחוץ לאגן.  

התשובה היא חיובית. לאחר האבחנה מביופסיה של נגע חשוד אפשר לטפל בזמן לפרוסקופיה בכל הנגעים האנדומטריוטיים על ידי כריתה. ההקלה בכאבים והשבת הפריון לתקינותו מושגות ביתר יעילות ומהירות בטיפול הכירורגי לעומת הטיפול התרופתי. יש לציין שבמקרים של אנדומטריוזיס נרחב, ייתכן ניתוח לפרוסקופי מורכב וארוך אשר דורש תכנון מוקדם על ידי מנתחים מיומנים בתחום. 

ברוב הכיסיות השחלתיות השפירות אפשר לטפל על ידי טיפול/כריתה לפרוסקופיים. במקרים מסוימים אפשר לבצע שאיבה בלבד, צריבה או טיפולים אחרים.  

אכן אפשר לנתח שרירנים באופן לפרוסקופי במקרים מתאימים. הליך זה מוגבל לשרירנים הנמצאים מחוץ לרחם (על "גבעול"), או בתוך קיר הרחם. שרירנים הקבורים עמוק ברחם אי אפשר להוציא בגישה זו. השרירנים שכן אפשר לטפל בהם בגישה זו מרוסקים בעזרת ציוד מתאים ומוצאים מחלל הבטן דרך אותם החתכים הקטנים. הרחם נתפר מחדש. 

בהחלט אפשרי לביצוע. כריתת רחם לפרוסקופית מקובלת מאוד, למשל במקרים של: רחם שרירני, דימומים קשים, כאשר כל טיפול אחר נכשל, ובמקרים של גידולים של רירית הרחם בשלבים המוקדמים. אפשר לבצע כריתת רחם לפרוסקופית גם על רחמים גדולים עד גודל של כ-18 שבועות היריון.  

עקרונית לא, אין צורך להוציא את צוואר הרחם בכל מקרה של כרית רחם. ללא כריתת צוואר הרחם, הפרוצדורה היא קלה יותר, מהירה יותר, ולעתים קרובות מלווה בפחות סיבוכים כירורגיים והחלמה מהירה יותר. בנוסף, קיימות מספר עבודות המראות שכאשר משאירים את צוואר הרחם, רצפת האגן שומרת על שלמותה וחוזקה, דבר שימנע בעתיד צניחות רחם וכדומה. ייתכן שלצוואר הרחם יש גם תפקיד באורגזמה הנשית, אולם יש לזכור שגם אצל נשים שעברו כריתת רחם שלמה (עם צוואר הרחם) התפקוד המיני נשאר תקין.  

בהתאם לסימפטומים ישנן מספר אלטרנטיבות שונות לכריתת רחם. רוב כריתות הרחם מבוצעות עקב דימומים מוגברים או שרירנים. במקרים של דימום מוגבר ורחם שאינו מוגדל אשרן לבצע אבלציה של רירית הרחם – הרס רירית הרחם על ידי זרם חשמלי, בלון טרמי, קרן לייזר או קרן מיקרוגל. כל הפעולות האלו מבוצעות בעזרת היסטרוסקופיה.  

כאשר קיימים שרירנים, אפשר לבצע כריתת שרירנים שמרנית אם האישה רוצה לשמור על הרחם (לשימור פריון או מסיבה אחרת). כריתת שרירנים שמרנית אפשר לבצע בניתוח פתוח או לפרוסקופי; אפשר לבצע אמבוליזציה של עורקי הרחם, דבר שיגרום לנמק של המיומה ולספיגתה/היעלמותה. קיימת גם האופציה של FUS – הפניית קרן מרוכזת של אולטרה סאונד תחת בקרת MRI והרס השרירנים בצורה זו. דרך הטיפול המועדפת לכל מטופלת תקבע בדיון עם הצוות הרפואי.