שאלות ותשובות

בדרך כלל אצל שני בני הזוג קיים חשש מפני פגיעה בעובר או גרימת הפלה ולידה מוקדמת. למעשה, אצל נשים בעלות הריון תקין (הרוב המוחלט של הנשים) אין כמעט סיכון. צוואר הרחם סגור והעובר נמצא בתוך שק מי השפיר הסגור, אשר מגן על העובר גם באופן מכני וגם מפני חומרים כימיים וזיהומים הנמצאים מחוץ לרחם. איבר המין החודר לנרתיק אינו יכול לפגוע בעובר לא מכנית, ולא על ידי החומרים המרכיבים את נוזל הזרע. רק במקרים אשר בהם ישנה סכנה שהגבר נושא מחלת מין נדרש שימוש בקונדום על מנת למנוע הדבקה.

יותר מזה, מחקרים מראים שלא רק שיחסי מין אינם גורמים ללידה מוקדמת, אלא דווקא נשים אשר קיימו יחסי מין סיכוייהן ללדת לידה מוקדמת ירדו פי שלושה לעומת נשים אשר לא קיימו יחסים כלל.

הדבר נכון גם לגבי נושא חווית האורגזמה. אורגזמה גורמת ברחם ובאגן תחושה הדומה לצירים, אך אינה מהווה גורם העלול לגרום ללידה מוקדמת.

רעלת הריון היא מחלה ייחודית להריון. מקורה בשליה, ולכן היא חולפת לאחר הלידה. 

המחלה מתבטאת בעליית לחץ דם ובהפרשת חלבון בשתן. כמו כן יכולה להיות התפתחות מהירה של בצקות, ובמקרים קשים יותר גם כאב ראש, טשטוש ראייה וכאבים ברום הבטן, לעתים עם פגיעה בתפקודי הכבד, ירידה בטסיות הדם והתמוססות תאי הדם האדומים. 

המחלה יכולה להשפיע גם על העובר ולגרום לאי-ספיקת שליה ובכך לסביבה תת-אופטימלית לעובר, שכתוצאה מכך תהיה פגיעה בגדילתו. 

המחלה מופיעה בדרך כלל בשליש השלישי להריון ויכולה להתבטא בצורה קלה או קשה. בצורה הקלה חשוב בעיקר בירור ומעקב, ומקובל לילד את העובר במועד הלידה. בצורה הקשה של המחלה היא מלווה בעליית לחץ הדם לערכים גבוהים ומסוכנים ולרוב יש צורך ביילוד מיידי של העובר, באיזון לחץ הדם ובמניעת פרכוסים. 

צירים הם התכווצויות של הרחם אשר מתבטאות בכאב לסירוגין בבטן תחתונה, ובלעדיהם צוואר הרחם לא ייפתח, העובר לא ירד ולא תהיה לידה. כאשר הם מופיעים באופן סדיר בשבוע 37 ומעלה להריון, הם מבשרים את תחילתה של הלידה. 

כאשר צירים מופיעים לפני שבוע 37, מדובר בצירים מוקדמים המחייבים הערכה רפואית. הצירים, בעיקר כאשר הם מלווים בפתיחת צוואר הרחם, מהווים סיכון להתפתחות לידה מוקדמת. מאחר שתינוק הנולד לפני המועד חשוף לסיבוכי פגות, יש לעתים צורך בהתערבות רפואית. 

תקופת הפגות מתחלקת באופן גס לגיל הריון של 34 עד 37 שבועות, שבו אין סיכון ממשי של פגות, ולגיל הריון של 24 עד 34 שבועות, שבו סיבוכי הפגות גדלים ככל שגיל ההריון קטן יותר. 

יולדת החשה בצירים מוקדמים, בעיקר לפני שבוע 34, צריכה לפנות לבדיקת רופא נשים. אם יימצאו בבדיקה צירים בלבד, ללא גורמי סיכון אחרים ללידה מוקדמת, הטיפול המקובל הוא מתן נוזלים ומנוחה. אם הצירים מלווים בפתיחה של צוואר הרחם או בגורמי סיכון אחרים, יכלול הטיפול גם מתן תרופות לדיכוי צירים וכן תרופה (ממשפחת הסטרואידים) לזירוז הבשלת ריאות העובר, המורידה סיכון לתחלואה ותמותה עוברית. 

ייחודו של רופא מיילד שתחום התמחותו היא רפואת חירום - טיפול נמרץ - הוא באפשרותו לספק טיפול מיטבי שיגן על האם ועל עוברה במידה שווה. הטיפול הנדרש הוא טיפול בשני מטופלים - האם ועוברה – שהם בעלי צרכים שונים ולעתים אף מנוגדים.

לדוגמה, במקרה שבו האם סובלת ממחלת לב קשה, נעשה ניסיון למנוע מצב של בצקת ריאות (הצטברות נוזלים בריאות). אולם אם נבצע פעולות להורדת העומס מלב האם (למשל, על ידי מתן שתן או הורדת לחץ הדם), עלול העובר להיות בסיכון, כי זרימת הדם לשליה תפחת. רופא מיילד שתחום התמחותו רפואת חירום יידע לטפל נכון הן בעובר והן באם.

דוגמה נוספת היא מצב של רעלת היריון קשה, שבה הצורך הפיזי של האישה ההרה הוא "להיפטר" מהעובר כדי שתוכל "להיפטר" מהמחלה, אולם יש להמתין עד לזמן הלידה המתאים. רופא מיילד שתחום התמחותו רפואת חירום יידע להעניק את הטיפול המתאים לאם ולעובר.

תפקיד נוסף של רופא מיילד בטיפול נמרץ הוא לאפשר לאם מהלך החלמה תקין לאחר לידה מסובכת, ולוודא שיפור הדרגתי במצבה.

סוכרת היא מחלה היכולה להופיע גם בגברים וגם בנשים. בנשים בהריון חשוב מאוד להבחין בין סוכרת שהופיעה טרם ההריון לבין סוכרת אשר הופיעה במהלך ההריון.

סוכרת טרום-הריונית יכולה להופיע במנגנונים שונים. אולם ללא קשר למנגנון הופעת המחלה היא גורמת לפגיעה באברים שונים, בעיקר דרך פגיעה בכלי הדם בגוף. האברים הנפגעים בסוכרת הם בעיקר העיניים והכליות, אך למעשה כל אברי הגוף חשופים לפגיעה מהסוכרת מאחר שכלי הדם המזינים אותם נפגעים.

סכרת טרום-הריונית לא מאוזנת יכולה לגרום למומים בעובר המתפתח. ככל שאיזון הסוכרת לקוי, עולה הסיכון למומים. בהמשך ההריון סוכרת לא מאוזנת יכולה לגרום לפגיעה בכלי הדם בשליה ולהפרעה בזרימת הדם, ובכך להפחתה במזון המגיע לעובר, דבר הגורם להאטה בצמיחה העוברית ולחוסר יכולת העובר לממש את פוטנציאל הגדילה שלו. 

סוכרת הריונית היא סוכרת הנחשפת בהריון. הסוכרת יכולה לגרום לריבוי מי שפיר ולצמיחה מוגברת של העובר, כנראה על ידי חשיפה לרמה גבוהה של סוכר בדם העובר המוביל להפרשת אינסולין, המשמש כהורמון גדילה בעובר. בנוסף, הסוכרת יכולה לגרום לסיבוכים ביילוד, ולכן יש צורך במעקב אחרי רמות הסוכר ובאיזונן במהלך ההריון והלידה. 

נשים בהריון וחיסון לשפעת - דף מידע בעברית

נשים בהריון וחיסון לשפעת - דף מידע בערבית

נשים בהריון וחיסון לשפעת - דף מידע ברוסית