על התהליך

להלן השלבים בתהליך ביצוע הפריה חוץ גופית: 

1. טרם תחילת הטיפול מבצעים בדיקת אולטרה סאונד לצורך שלילת האפשרות לקיום הריון, או הימצאות כיסיות (ציסטות). במקביל, נלקחת דגימת דם לשם קביעת רמות ההורמונים ההתחלתיות. 

2. בשלב הראשון האישה מקבלת טיפול הורמונלי לשם גיוס זקיקים, על מנת להביא לכך שיתפתחו בשחלות יותר מביצית אחת (כפי שנוצרת בדרך כלל אצל האישה מדי חודש). הטיפול ההורמונלי כולל שילוב של מתן הורמונים גונדוטרופינים: הורמון ה-FSH (Gonal F או Puregon), או שילוב בין הורמון  FSH ו-LH ( Menogon או Menopur או פרגובריס). תפקיד הורמונים אלה לגרות את השחלה לגדל זקיקים, שבתוכם נמצאות ביציות. 34 שעות לפני שאיבתן, מזריקים הורמון דומה בתכונותיו ל-LH (Ovitrelle), הגורם להבשלת הביציות בזקיקים.

3. במקביל ניתנים חומרים מעכבי ביוץ,GnRH agonist/ antagonist , למניעת הביוץ הטבעי.  

שאיבת ביציות בחדר ניתוח

4. במקביל לנטילת התרופות, מבוצע מעקב אחר רמת ההורמונים בדם (אסטרדיול ופרוגסטרון), וכן מעקב גדילת הזקיקים באמצעות אולטרה סאונד, על מנת שאפשר יהיה לתזמן את שאיבת הביציות עם הבשלתן. במהלך הטיפול עשויה המטופלת להידרש להגיע למעקב מספר פעמים – כארבע פעמים במהלך תקופה של כ- 12 ימים.

5. שאיבת הביציות נעשית  בדרך כלל בהרדמה  כללית. לעתים מספיקה הרדמה מקומית בלבד. פעולת שאיבת הביציות מבוצעת על ידי הרופא הבכיר באמצעות מחט המוחדרת לנרתיק תחת הנחיית אולטרה סאונד, כאשר התהליך כולו אורך כעשר עד עשרים דקות. בסיומו של התהליך נשארת האישה להשגחה כשעתיים בחדר התאוששות.  

6. לאחר שאיבתן, מונחות הביציות בצלוחית במעבדה יחד עם זרעו של בן הזוג (שהופק בשלב מוקדם יותר), לצורך הפרייתן ויצירת העובר. לעתים מוזרק הזרע ישירות לתוך הביצית (מיקרומניפולציה או ICSI). העוברים נשארים באינקובטור פרק זמן של יומיים עד חמישה ימים טרם החזרתם לרחם.
 

 
ביצוע ההפריה בתנאי מעבדה

7. בשלב האחרון של התהליך, המלווה בדרך כלל במתן תרופות הפועלות על עיבוי רירית הרחם, מוחדרים 4-2 עוברים אל הרחם (אף שמספר זה אינו מוחלט ונקבע לאחר היוועצות עם בני הזוג), באמצעות צינורית דקה.  

8. אם מושגים בטיפול מספר גדול של עוברים, עודף העוברים מוקפא לשימוש בעתיד – למקרה שהטיפול לא יצלח או, לחלופין, להשגת הריונות נוספים.

החזרת עוברים בזמן אמת