מתי אני מגיעה לאשפוז במחלקת יולדות? |
לאחר שהלידה עברה בשלום, לפי נוהלי משרד הבריאות, על כל יולדת להישאר להשגחה כשעתיים בחדר לידה. רק לאחר שעתיים מהלידה תועברי למחלקה, בדרך כלל בעזרת כיסא גלגלים או על אלונקה. |
לראש העמוד |
איך מתאימים לי את החדר שבו אהיה מאושפזת? |
את החדר שבו תהיי מאושפזת אנחנו מתאימים לך לפי שיקול דעתנו ולפי מצבך, אך גם לפי רצונך. התאמת החדר הראשונית מתבצעת בהתאם למצבך, אם את זקוקה להשגחה צמודה, קרוב לוודאי שתהיי בחדר הסמוך לתחנת האחיות, אם תינוקך בפגייה נשתדל שתהיי בחדר הקרוב לפגייה. אם את מעוניינת בביות מלא, כלומר שהתינוק יהיה יחד אתך כל משך האשפוז כולל בלילה, תאושפזי ביחידת הביות שלנו (אם מצבך ומצב התינוק מאפשרים זאת). אם את מעוניינת בביות חלקי או גמיש, הדבר מתאפשר בכל חדרי המחלקה הרגילים. |
לראש העמוד |
מי יכול להישאר לידי בזמן האשפוז? |
במחלקת יולדות כל הנשים המאושפזות הן לאחר לידה – לידות רגילות או ניתוחים. לוח הזמנים במחלקה מאוד עמוס לאור נושא ההנקה והטיפול בתינוק, לכן מנוחה מאוד חשובה לך. שעות ביקור האורחים נבחרו בקפידה כך שלא יפריעו לך בהנקה או במנוחה, אז אנא בקשי מהאורחים לבוא בשעות הביקור. לאור אכלוס המחלקה על ידי נשים ומפאת צנעת הפרט אנו לא מאפשרים למבקרים להישאר 24 שעות ליד היולדת, במיוחד לא בלילה ובטח שלא גברים (גם לא בני זוג). בן הזוג יכול להגיע עם היולדת מיד לאחר הלידה וללוותה, אך בהמשך יצטרך לצאת במיוחד בשעות ההנקה או בשעות ביקור רופאים. |
לראש העמוד |
מהו ידון או צמיד לאב? |
במחלקת היולדות בהלל יפה יש אפשרות שגם בן הזוג או מישהו שאת כיולדת בוחרת יקבל צמיד/ידון ויוכל לעזור לך בהוצאת התינוק ממחלקת היילודים. את הצמיד רצוי לבקש כבר בחדר לידה, מיד לאחר הלידה. הצמיד ניתן רק לאחד מבני המשפחה ואין להורידו כל זמן שאת ותינוקך מאושפזים. יש לציין שהצמיד הוא אך ורק להוצאת התינוק ואינו מקנה כניסה חופשית למחלקה או חניה חינם. |
לראש העמוד |
מהו אורך האשפוז במחלקת יולדות? |
האשפוז לאחר לידה רגילה נמשך כ-48 שעות. אם ילדת בשעות הערב (אחרי 6 בערב), יום הלידה לא נספר, וחוץ ממנו תישארי עוד יומיים. נצלי את השהות הקצרה שלך במחלקה למנוחה ולהדרכה של הצוות להנקה וטיפול בתינוקך. אם עברת ניתוח קיסרי, משך האשפוז הוא ארבעה ימים, כולל יום הניתוח. אם מצבך הרפואי או מצב תינוקך בתינוקייה מצריך אשפוז ארוך יותר, יתעכב השחרור בהתאם. |
לראש העמוד |
מתי וכמה פעמים ביום יש להניק את התינוק? |
אנחנו ממליצים להניק את התינוק כאשר רואים שהוא רעב ומבקש הנקה – כאשר הוא זז במיטה, מקרב את הידיים לפה ומחפש עם הראש משהו למצוץ. ההנקה היום היא לפי דרישת התינוק. בדרך כלל כ-12-8 פעמים ביום. כאשר התינוק בוכה פעמים רבות, המשמעות היא שהוא כבר ממש רעב, ולפיכך רצוי להניק אותו עוד לפני הבכי מרעב. אם התינוק לידך בביות, המצב יקל עליך, תוכלי לראות ולהרגיש מתי התינוק רוצה הנקה וכך ללמוד את תינוקך במסגרת האשפוז בליווי תמיכה והדרכה שלנו. |
לראש העמוד |
האם ההנקה כואבת? |
הנקה אינה כואבת. אם את חשה כאב, כנראה התינוק לא תופס נכון את הפטמה. פני לאחיות במחלקת יולדות או בתינוקייה להדרכה נכונה, שאלי על שינוי תנוחת ההנקה או על משחה על בסיס טבעי שיכולה לעזור במקרים אלו. |
לראש העמוד |
עברתי ניתוח קיסרי – מתי מוציאים את התפרים? |
את התפרים או הסיכות מחתך הניתוח הקיסרי מוציאים ביום הרביעי או החמישי אחרי הניתוח. (יום הניתוח לא נספר.) את התפרים מוציאים בכל סניף של קופת חולים ואין צורך לבוא למחלקה לשם כך. |
לראש העמוד |
האם צריך להמשיך לקחת תכשירי ברזל גם לאחר הלידה? |
ההמלצה שלנו היא להמשיך לקחת תכשירי ברזל שנלקחו בזמן ההיריון גם לאחר הלידה, כל זמן שאת מניקה, ולפחות כשלושה חודשים. אם רמת ההמוגלובין שלך מתחת ל-10 (לכל אישה נלקחת בדיקת דם להמוגלובין בחדר לידה), אנו ניידע אותך, כי אז את חייבת לקחת ברזל ולהעלות את ההמוגלובין. המוגלובין נמוך גורם לעייפות וחולשה ולכן חשוב להעלות אותו, בעיקר לאחר הלידה. |
לראש העמוד |
התינוק שלי בפגייה – מתי אני משתחררת? |
תינוק הנמצא בבפגייה, משך אשפוזו בדרך כלל ארוך יותר, ואנו מודעים ללחץ הנפשי הנגרם לכם בשל כך. אם את זקוקה לעוד יום או יומיים להתארגנות תוך המשך אשפוז, נעשה את מרב המאמצים לעזור לך, ובדרך כלל נאפשר זאת. לצערנו ולאור עומס היולדות במחלקה, מעבר ליום או יומיים נוספים אין יכולת להמשיך אשפוז ללא צורך רפואי. בכל שאלה או עזרה בנושא, את מוזמנת לפנות לצוות המחלקה. ישנם מספר גורמים מקצועיים היכולים להיות לך לעזר, ביניהם עובדת סוציאלית, דיאטנית, פיזיותרפיסטית ועוד. |
לראש העמוד |
איך אוכל לדעת אם אני סובלת מבעיה ברצפת האגן? |
ד"ר בני פיינר, אחראי שירות האורוגינקולוגיה וניתוחי רצפת האגן במחלקת נשים ויולדות של המרכז הרפואי הלל יפה, מתאר עשרה תסמינים אפשריים לבעיות ברצפת האגן:
-
אם את סובלת מאיבוד שתן בעת שיעול, עיטוש, צחוק, הרמת משא כבד, קפיצה, ריקוד, ספורט.
-
אם את נדרשת לתת שתן פעמים רבות במשך היום (יותר מבעבר) ו/או מתעוררת משינה מתוך הצורך לתת שתן יותר מפעם בלילה.
-
אם את חשה צורך דחוף לתת שתן או שאינך מסוגלת להתאפק ודולפת לעתים בדרך לשירותים. תלונות אופייניות בהקשר זה כוללות צורך עז לתת שתן עקב שמיעת צליל מים זורמים או בעת הכנסת המפתח למנעול הדלת.
-
אם את חשה ששלפוחית השתן שלך מלאה ורוצה להתרוקן אך מתקשה להתחיל, או שזרם השתן חלש או לא רצוף (מתחיל/מפסיק לסירוגין), או שבסוף השתנה את מרגישה שלא הצלחת לרוקן את כל השתן מהשלפוחית.
-
אם את סובלת מדלקות חוזרות בדרכי השתן.
-
אם את מתקשה בשליטה על סוגר פי הטבעת וסובלת מבריחה של גזים או של צואה.
-
אם את חשה דבר מה בולט מתוך הנרתיק (כמו ביצה או בלון), בייחוד בסוף היום או לאחר עמידה ממושכת על הרגליים או עבודה מאומצת. תלונה אופיינית נוספת היא תחושת צריבה או כאב ולעתים אף דימום קל עקב שפשוף בבגדים התחתוניים.
-
אם את סובלת מכאב כרוני באגן, בנרתיק או בשלפוחית השתן, בעיקר כשהשלפוחית מלאה, עם הקלה בכאב לאחר התרוקנות.
-
אם את חשה כאבים בעת קיום יחסי מין.
-
אם את חשה רפיון של דופנות הנרתיק או עיוות במראה הפות, השפתיים או הפרינאום (אזור החיץ שבין פתח הנרתיק ובין פי הטבעת).
אם ענית "כן" לאחת או יותר מהשאלות ייתכן שאת סובלת מבעיה ברצפת האגן, ומומלץ כי תפני לייעוץ אצל רופא אורוגינקולוג (תחום ייחודי ברפואת נשים העוסק בליקויי רצפת האגן).
|
לראש העמוד |